מומחים לניהול משאבים קובעים שהתפרצות האבולה היא תזכורת למעסיקים לכך שהם צריכים תוכנית לניהול משברים. "מצער שנדרשה טרגדיה כמו נגיף האבולה כדי לשמש כקריאת התעוררות לרבים כל-כך במגזר העסקי שמוצאים את עצמם במערב אפריקה או בכל שוק מתפתח אחר," אמר ל- Bloomberg BNA רוברט קיגליי, מנהל רפואי אזורי וסגן נשיא בכיר ב-Americas for International SOS.
ניהול משברים וניהול סיכוני עובדים לא נועדו רק להתמודדות עם מגפות. מנהלי משאבי אנוש, אומרים עמיתים של קיגליי, צריכים לוודא שהמועסקים הגלובליים שלהם מוגנים לא רק מפני המחלה, אלא גם מפני אי שקט פוליטי, אסונות טבע ואירועי טרור. כיוון שסיכונים מהסוגים האלה משתנים כל הזמן, תוכניות לניהול משברים צריכות להיבדק כל שנה או לכל הפחות אחת לשנתיים על מנת להיענות לאיומים חדשים. כאשר התוכנית אינה מעודכנת, אין בה תועלת לחברה.
מומלץ לחברות לשקול שימוש בשירות ייעוץ לנסיעות שיכול להתחבר אלקטרונית לספק שירות ניהול סיכונים מצד שלישי. כך לדוגמה, אם טיסה מיועדת לניגריה, הסיכון הרפואי שמתקיים שם נכון לעכשיו יפעיל את שירות הייעוץ לנסיעות, שיתריע אצל משאבי האנוש ויודיע להם לעבוד עם המנהלים והעובדים ולוודא שהנסיעה הולמת את המצב.
להגן גם על העובדים וגם על המותג
תוכנית ניהול סיכונים מקיפה צריכה לכלול את לימוד הסגל על אודות סיכונים באזור ספציפי, איך לאתר סכנת חשיפה במקרים של משבר מחלות מדבקות, לספק ביטחון לעובדים המועסקים בארגון ולהציע הליכים של ניהול סוגיות במקרה שמישהו נדבק. מעסיקים צריכים גם לקבוע האם צריכה להיות תוכנית של פינוי המוני, ומה צריך להיות הגורם שיפעיל את התוכנית.
חשוב שתוכניות הקשורות למגפות יכללו קלט מעובדי בריאות שמתמחים במחלות כאלה, כיוון שפרוטוקלי פינוי, חיטוי וכדומה משתנים ממחלה למחלה. חברות צריכות לכלול גם מחלות מדבקות נפוצות בתוכניות ניהול המשברים שלהן, כיוון שבארצות עולם שלישי אין תוכניות לחיסון ילדים. התוכנית צריכה לכלול גם התנהלות במדיה החברתית שמטרתה להגן על המותג של העסק במקרה של הידבקות עובדים.
חברות גלובליות אינן אמורות לנהוג בעובדים מקומיים במקומות שבהם יש אי שקט פוליטי או התפרצות מחלות באופן שונה מזה שבו הן נוהגות בעובדים המערביים שעשויים לנסוע למקומות האלה. המורל של הארגון ייפגע אם העובדים המקומיים יחושו שהם מקבלים יחס שונה והם צריכים להיות מוגנים כמו כל יתר עובדי החברה.