איזון חיים עבודה
בימינו משפחה עובדת זקוקה ל-28 שעות ביממה על מנת להספיק לעשות את כל מה שצריך, אומרת בת' טיילור מאתר Payscale. לשכת הסטטיסטיקה של התעסוקה בארצות הברית עיבדה נתונים מ-2012 שמראים את מה שכולנו כבר יודעים: שעות העבודה פולשות יותר ויותר לחיינו האישיים ומשאירות מעט מאוד זמן לדברים אחרים. המחקר בדק כיצד מבוגרים מועסקים בני 25 עד 54 שיש להם ילדים מעבירים יום עבודה. 8.8 שעות ביממה מוקדשות לעבודה ו"לפעילויות הקשורות בעבודה". 7.7 שעות מוקדשות לשינה. זה מותיר 7.5 שעות לכל הדברים האחרים.
אולם המצב מורכב יותר. העובד הממוצע ב-2012 לא הלך לעבודה כדי לעבוד 8-9 שעות ואז יצא כדי לעשות דברים אחרים, מה שיכול היה לעזור לו להגיע לאיזון חיים-עבודה. 22% מהמבוגרים העובדים עבדו חלק כלשהו מהיום בבית, גם אם הייתה להם רק משרה אחת. עבור אלה שזקוקים ליותר ממשרה אחת על מנת להתפרנס, הסטטיסטיקה הזאת עלתה ל-34%.
אנחנו אולי מצפים מעצמאים לעבוד בבית חלק מהיום, אבל 20% מהעובדים השכירים ביצעו חלק ממטלות העבודה שלהם בבית. אצל 34% מהאוכלוסייה העובדת העבודה בבית כללה גם סופי שבוע.
הנקודה היא שקשה להשיג איזון בין חיים לעבודה כאשר אין גבולות ברורים. בעולם שבו השגת האיזון הזה הופכת קשה יותר ויותר, מגזין Time ניסח כמה טיפים איך לעשות זאת. הרעיון להפסיק לנסות לעשות את הכל בעצמנו.
• במקום להכין רשימה של 25 דברים שאתם צריכים לעשות היום, צמצמו אותה לדברים החשובים שאתם חייבים לעשות. אם עושים פחות דברים, יש זמן לעשות כל אחד מהם טוב יותר.
• עבדו על דברים שנותנים לכם תוצאת משמעותיות. במילים אחרות, מתוך רשימת הדברים החשובים, בחרו את אלה שיש להם את התרומה הרבה ביותר עבורכם.
• עשו דברים שרק אתם יכולים לעשות. האצילו סמכויות לביצוע היתר עד כמה שאפשר. לדוגמה, אם אתם חלק אינטגרלי מפגישה עם לקוח, אתם צריכים להיות שם. אבל מצד שני מישהו אחר במשפחה יכול להכין את ארוחת הערב.
מה משאבי אנוש יכולים לקחת מכאן? את ההבנה שאי אפשר להעלים את חייו האישיים של העובד. שעות עבודה ארוכות או הציפייה שהעובדים יעבדו בבית ובסוף השבוע לא יעלימו את הצורך לטפל בענייני בריאות, בית ומשפחה. אדם שחלק גדול מדי ביממה נמצא במסגרת העבודה, ייאלץ לטפל משם בענייניו האישיים כמו תשלום חשבונות, קביעת תורים, קניות מקוונות, שיחות טלפון עם קרובים וחברים ובמקרים מסוימים גם מריטת גבות ומריחת לק על הציפורניים. כך שבעצם לא משתלם למעסיק להחזיק אותו במשרד מעבר לגבול מסוים.
