האם מותר להגביל את העובדים ברשת בהקשר למבצע צוק איתן?

האם מותר להגביל את העובדים ברשת בהקשר למבצע צוק איתן?

עם התחדשות מבצע צוק איתן חשוב לא לחזור על טעויות העבר! העובדים מפיצים פוסטים קיצוניים, העובדים האחרים נעלבים, הלקוחות זועמים, המנהלים חסרי אונים... אז מה מותר לעשות?

שיתוף
שאלות מנהלי משאבי אנוש בעקבות מבצע צוק איתן 2

חוות דעת מבוססות על רגשות חזקים, כעסים, תסכול, פחד ושנאה עושות את דרכן בדרך להפוך לנחלת הציבור ברשת החברתית, בכל דקה נתונה. בין האנשים הקוראים לצה"ל להיות רגיש יותר או אגרסיבי יותר, נמצאים העובדים שלכם. הדעות שלהם (על פוליטיקאים, שמאלניים, ימניים, פלשתינים ואפילו אמריקאים) נשמעות מכל עבר. לעתים הדעות הללו מלוות בתמונות קשות, קישור לסרטוני וידאו, מאמר דעה או סיקור מהזירה, הבא לשקף דעה שלא משתמעת לשני פנים.

העובדים שלכם הם בין אלה שמפיצים פוסטים לעיני חברים ובני משפחה אך גם לעיני הציבור הרחב (בארץ ובחו"ל), ציבור המורכב ממנהלים, עמיתים, לקוחות, משקיעים…

דוגמה לכמה עובדים ששיתפו יותר מדי ניתן בחלקו הראשון של מבצע צוק איתן ניתן למצוא בשפע, להלן מספר דוגמאות שתפסו כותרות:

  • מנהלת לקוחות בסלקום הפיצה פוסט המעדכן במספר החיילים ההרוגים שבסיומו אייקון של סמיילי (חיוך). כעבור כמה שעות התעוררו ברשת מחאה הקוראת לפטר את העובדת חסרת הרגישות מעבודתה. בעקבות המקרה  עובדי סלקום נדרשו להסיר פוסטים פוליטיים המעוררים מחלוקת, וזאת בעקבות איומים של לקוחות החברה להתנתק בעקבות התנהגות העובדים. כמו כן סלקום קראה לעובדיה לשמור על איפוק ורגישות, חלק מהעובדים הוזהרו והיו עובדים שהושעו מעבודתם בעקבות התנהגות "חריגה" ברשת.
     
  • עובדת בדואר ישראל העלתה פוסט שבו היא קוראת לשלוח את השמאלנים לתא הגזים. גם כאן התעוררה מהומה שהגיע עד למנהל רשות הדואר (שטען שהוא אינו יכול להגביל את חופש הביטוי של עובדיו).
     
  • רופא בבית חולים ממשלתי בירושלים פרסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונה של ראש הממשלה עם שיני ערפד נוטפות דם ומתחת – ילד קטן פצוע. הרופא הושעה מתפקידו בעקבות פניות נזעמות של ציבור רחב שקרא להנהלת בית החולים לפטרו.
     
  • פסיכולוגית מאגף החינוך של עיריית לוד פוטרה לאלתר לאחר שהביעה שמחה על מותם של חיילים וקראה למוות של חיילי צה"ל נוספים. ראש אגף החינוך בעירייה הורה כאמור לפטרה במידית ויצא בהודעה שלפיה אין מקום לאנשים גזעניים במערכת החינוך.

המקרים הללו הפכו להיות נורמה של השבועות האחרונים ומי ידע מתי כל זה יגמר וכיצד. השאלות שמעסיקות אותנו, את חברי קהילת משאבי אנוש, הינה מה אנחנו יכולים לעשות? עד כמה אנחנו אמורים להיות מעורבים? ומה מותר או אסור לנו לעשות על פי חוק?

מה מותר ומה אסור לכם כמעסיקים לעשות על מנת לשמור על שמו של העסק בתקופה קשה זו?

חופש הביטוי מבטיח את זכותו של עובד להביע דעתו וזה מתרחב כאמור גם לרשת החברתית. דעותיו של עובד – כאשר הן מובעות מחוץ לעבודתו – אינן רלוונטיות למעסיקים. למעסיקים אסור לפטר או להימנע מהעסקת עובד על רקע דעותיו החברתיות-פוליטיות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי למעסיק שמורה זכות לשמור על שמו ועל תדמיתו מול ציבור לקוחות, משקיעים, שותפים וכמובן עובדים אחרים. לכן, המעסיק כן רשאי להגביל את חופש הביטוי של עובדיו באופן הבא:

  • המעסיק רשאי לאסור על עובדיו להביע דעות פוליטיות-חברתיות בשעות העבודה, במקום העבודה ועם ציבור העובדים והלקוחות.
     
  • המעסיק רשאי לאסור על עובדים לעשות שימוש במכשירים השייכים לעבודה (מחשב, טבלט, פלאפון וכיו"ב) לצורך העברת מסרים פוליטיים.
     
  • המעסיק רשאי להגביל עובדים המזוהים עם העבודה כלומר כאלה שמפעילים עמודים עסקיים מטעם העבודה וכאלה אשר שמם מזוהה ישירות עם החברה.
     
  • מעסיק רשאי לפטר או להשעות עובד בשל התנהלות בלתי הולמת בתנאי שיש ביכולתו להוכיח כי התנהלות העובדים פוגעת באופן מוחשי בארגון ומהווה איום על כושר התפקוד של הארגון והרווחיות שלו. כך לדוגמה, אם התבטאות של עובד זה או אחר גורמת לכך שלקוחות עוזבים את הארגון נוצר מצב שבו לארגון אין מנוס אלא לפטר את העובד כדי להגן על הארגון ועל ציבור העובדים שלו.
     
  • מעסיקים צריכים להכיר בזכותם של העובדים לחופש הביטוי אך אין הם נדרשים לעמוד בצד, ללא כל זכות תגובה או פעולה, נוכח התנהגות בלתי הולמת של העובדים הטוענים שהם פועלת מכוח חופש הביטוי. לארגון יש זכות להגן על שמו הטוב ועל יחסי העבודה התקינים בין העובדים או על שקט תעשייתי ולעתים זכות זו יכולה לעלות על חופש הביטוי של העובדים. הכל כאמור במידתיות.

הציגו לעובדים נהלי התקשרות תקינים ובלתי תקינים, היו ברורים ומפורשים לגבי מה אסור, מה מותר ומה יקרה למי שלא יפעל על פי ההוראות

על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הצורך להשעות או לפטר עובדים ובכלל את ההתערבות לאחר מעשה, הוציאו עוד היום נהלי התקשרות ברשת החברתית (כולל שיחות מסדרון) על רקע המבצע. היו ברורים עד כמה שניתן לגבי הגבולות הדקים בין לגיטימי ללא לגיטימי, כולל ירידה לפרטים הקטנים ביותר תוך שימוש בדוגמאות. היו ברורים מאוד לגבי הזכויות של הארגון לשמור על תדמיתו ועל השקט התעשייתי השורר בו גם בימים קשים תוך שאתם מבהירים לעובדים בדיוק:

  1. מה אסור לעשות
  2. מי אחראי לאכוף את הנהלים הללו
  3. כיצד יש לדווח לארגון על התנהלות בלתי תקינה של עובדים
  4. מה יעשה לעובדים שאינם עובדים על פי הכללים.

חשוב לציין כי פרסום הוראות שעה לתקופת המבצע על ידי הארגון מהווה ערובה לכך שהארגון עושה את המקסימום הן לטובת העובדים (כדי שידעו מבעוד מועד מה אסור לעשות ומה יהיו ההשלכות של התנהגות שלילית) והן לטובת הלקוחות (שיראו שהארגון דואג עד כמה שניתן לשמור על הסולידריות ואם עובד זה או אחר בוחר להתבטא בצורה פוגענית, זה מקרה חריג שאינו משליך על הכלל והוא יטופל בהתאם).

מה שחשוב לזכור הוא כי לא ניתן להשאיר את הדברים פתוחים, ללא התייחסות מצד הארגון, לקוות לטוב, ולהגיד כי נעבור את הגשר כאשר נגיע אליו. במקרים של לחץ מחוץ לארגון לגבי פיטורי עובד בעקבות התבטאות ברשת עוד יהיו השלכות עתידיות ופסיקות בית המשפט ואתם, כמנהלי משאבי האנוש, שצריכים לייצג את הארגון, לא רוצים להיות אלו שיהיו בכותרות בעקבות זאת.

עוד על סוגיות משפטיות חשובות נידון בכנס דיני עבודה שייערך ב-15.9.14. לחצו כאן לפרטים

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה