בארץ הנושא של סחר הוגן מוכר בעיקר מתחום הקפה, שמן הזית והשוקולד. אלה שמוכנים לשלם מעט יותר עבור סחר הוגן קונים את ההבטחה שהאנשים העניים ביותר, אלא שאוספים את הפירות, מרוויחים גם הם מהעסקאות שנבנות על עבודתם הקשה. מחקר של SOAS (בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה) באוניברסיטת לונדון טוען שהדברים אינם כך.
החוקרים נסעו לאוגנדה ולאתיופיה כדי לצפות בתנאי ההעסקה של עובדים עונתיים בענפי הפרחים, הקפה והתה. "בחרנו בקפידה את האזורים שבהם מוצרי סחר הוגן ממוסדים מיוצרים, ואז השוונו אותם לאזורים שאין בהם סחר הוגן," אמר ברנד מולר מצוות המחקר לעיתון הגרמני DW.
החוקרים קיימו כ-1,800 ראיונות במשך ארבע שנים. העובדים נשאלו על חוויית העבודה הכללית שלהם וכן על תנאי העבודה הנוכחיים שלהם. נמצא שהמשכורות באזורי הסחר ההוגן היו נמוכות באופן עקבי מהמשכורות באזורים אחרים. "חשוב להדגיש שבשום אופן איננו מסיקים שסחר הוגן תורם באופן פעיל לתנאי עבודה גרועים יותר, כיוון שגורמים אחרים עלולים להיות אחראים לכך באופן חלקי," אמר מולר. "אבל מה שאנו יכולים לומר בביטחון רב הוא שסחר הוגן נכשל במתן תנאים טובים יותר."
ארגון מיתוג הסחר ההוגן בגרמניה, Transfair association, שהוא גם חבר בארגון הסחר ההוגן הבינלאומי Fairtrade International, דוחה נמרצות את המסר העיקרי מהדוח של SOAS, שלפיו "הסחר ההוגן אינו משיג את המטרה". דוברת Transfair קלאודיה ברוק אמרה שמחקרים רבים מראים שחברות סחר הוגן משפרות את תנאי העבודה ומספקות שכר גבוה יותר מאשר מקבילותיהן הקונבנציונליות.
אי אפשר להשוות איכרים קטנים לחברות גדולות
ברוק מציינת מחקר מ-2012 של Center for Evaluation על השפעת הסחר ההוגן על הפיתוח הכפרי באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. התוצאות הראו שלאיכרי סחר הוגן קטנים יש הכנסות גבוהות מעט יותר ויציבות יותר מאשר לאיכרים שאינם בסחר הוגן. מחקר זה לא דן באופן ספציפי בעובדי קבלן, במקרה הזה עובדים עונתיים. האנשים האלה נהנים פחות מסחר הוגן, הודתה ברוק.
בפברואר השנה ארגון הסחר ההוגן ניסח מחדש את הסטנדרטים שלו לעבודה שכירה במטרה לכלול גם את העובדים העונתיים. כעת הם יכולים לקבל חלק מההטבה של הסחר ההוגן, שבמקרים אחרים הייתה מופנית לטובת פרויקטים חברתיים כמו בניית בתי ספר מקומיים. ארגון הסחר ההוגן הבינלאומי מנסה גם לשנות את אמות המידה שלו לשכר מינימום עבור עובדים חסרי הכשרה ל"שכר מחיה". המשמעות היא שהעובדים ירוויחו מספיק כדי לכסות את הוצאות המחיה שלהם וגם לחסוך קצת. כעת הארגון מבצע מחקרים שמטרתם לקבוע את הקטגוריות ל"שכר מחיה".
Transfair מבקר גם את מחקר SOAS על ההשוואה בין חוות חקלאיות קטנות של סיר הוגן לבין מטעים גדולים. האיכרים הקטנים נאבקים על הקיום שלה ואי אפשר להשוותם למטעים גדולים ומבוססים היטב שממומנים בין היתר בכסף זר.