בטיחות עובדים
מקומות עבודה ובעיקר ארגונים גדולים ומסודרים דואגים לבטיחות העובדים שלהם. ארגונים רבים עומדים בסטנדרטים המינימליים שכוללים הכשרות תקופתיות לעובדים בנושא בטיחות וגהות בעבודה, פינוי בזמן שריפה, עבודה עם חומרים מסוכנים, שימוש במטפי כיבוי אש, שימוש בציוד עזרה ראשונה וכיו"ב. חלקם אף מגדילים את המאמצים לשמור על סביבת עבודה בריאה ובטוחה באמצעות יועצים חיצוניים, אכיפת נהלי עבודה ברורים על פי תקנים מחמירים ואפילו מינוי פקחים ומנהלים אשר אמונים על נושא הבטיחות בעבודה.
אך מה קורה לעובדים שיוצאים מחוץ לשערי הארגון לצורך פגישות אצל לקוחות, פגישות עבודה בבתי הלקוח, במפעלים, באתרים מסחריים וכיו"ב? מי דואג לבטיחותם ברגע שהם יוצאים מהשער? מי מפקח עליהם? מי שומר על בטיחותם בזמן העבודה ו/או בדרך לעבודה או הביתה? כיצד מטמיעים נהלי בטיחות וגהות בתנאי עבודה לא מוכרים ואף משתנים בכל פעם מחדש?
חוקי העבודה בישראל מגדירים את המעסיק כמי שאחראי לבטיחותו של העובד בעבודה, בין אם זה במקום העבודה (משרדים, מפעל, חנות, מחסן, אתר בנייה וכיו"ב) ובין אם זו עבודה שמתבצעת על ידי העובד מטעם החברה, בכל מקום בו העובד נדרש לפעול.
לכן כאשר ארגון מוציא עובדים מטעמו לבצע עבודה שגרתית מחוץ לשערי הארגון, הוא צריך להקדיש יותר מחשבה, תכנון, הקצאת משאבים ואולי אפילו לבחון את העובד כבר בשלב הגיוס, כדי לוודא שהוא בעל כושר שיפוט ואחריות להתנהל נכון בבואו לשטח לא מוכר.
חובתו של ארגון לאבחן עובדים שנשלחים אל מחוץ למתחם הארגון כדי לבצע עבודות במטרה להיות בטוחים שאותו עובד אכן מסוגל: להבין נהלי בטיחות, ליישם אותם בשטח, להעריך נכון סכנות ומפגעים, לדווח נאמנה על תקלות ובעיות ובכלל, לפעול על פי קוד ברור בתנאים בלתי ברורים המשתנים חדשות לבקרים.
אתר האינטרנט Workplace Safety and Health Law דן בשאלה כיצד צריך לפעול ארגון ששם לו למטרה ראשית לשמור על עובדיו מפני פציעות ותאונות עבודה? וכיצד על הארגון לפעול כדי להימנע מתביעות משפטיות במקרים בהם העובדים שלו נפגעים או טוענים לפגיעה במסגרת העבודה?
– תיעוד קורסים והכשרות. חשוב לתעד את מערך ההדרכה לעובדים חדשים בארגון, עם החומר המקצועי (התיאורטי והמעשי) שבעצם נותן דגש על כללי בטיחות וגהות בעבודה בהתאם לדרישות התפקיד בהלימה (עד כמה שניתן) לתנאי השטח.
– תיעוד של הציוד/ המכשור שניתן לעובד כדי לשמור על בטיחותו האישית בעבודה. גם כאן חשוב שיהיה תיעוד של כל הצעדים שהארגון נוקט על מנת לשמור על בטיחותו של כל עובד. יש לתעד רשימות מדויקות של כלל הציוד והמכשור שכל עובד מקבל (ג'-פי-אס, כפפות, קסדה, סרבל, מגפי עבודה אטומות, אטמי אוזניים וכיו"ב).
– תיעוד נהלי עבודה עם חתימתו של כל עובד חדש או כל עובד שנכנס לתפקיד הכולל יציאה לשטח. הערובה לכך שנהלי הבטיחות בעבודה ישמרו הינה נוהל עבודה אחיד, ברור ומוסכם שאותו כל עובד למד ואף חתם על הצהרה שהוא בקיא בהוראות.
– ארגונים שמוציאים עובדים לפעול מחוץ למשרד צריכים לעשות הערכת סיכונים ראשונית וכללית. על הארגון לדרג את הסיכונים והמפגעים השונים הנמצאים בשטח על פי סוגים ורמות סיכון, ולהגדיר בצורה ברורה מה עושים (או לא עושים) בכל שלב.
– ארגון ששולח עובדים לפעול בשטח צריך שיהיה לו את האפשרות ליצור קשר מיידי עם אנשי הארגון או מומחים מטעמו, כדי לקבל ייעוץ והכוונה בכל מקרה שבו הם נתקלים בסכנה באתר העבודה.
– הארגון צריך להיות ברור, ולא רק דרך נהלים רשמיים אלא בכל דרכי ההתקשרות שלו עם העובד, בדבר חשיבותה של בטיחות במקום העבודה. הארגון צריך להעביר לעובדים את המסר העיקרי והוא ששלומם ובטיחותם חשובים מעל הכול ובכל מקרה של סכנה או יתכנות לסכנה, עדיף לעצור, להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך מטעם הארגון ואפילו לעזוב את האתר.
רק באמצעות מסר של תמיכה וגיבוי ניתן יהיה לגרום לעובדים לחשוב בצורה אנליטית שקולה בהגיעם לשטח, כשהם מנוטרלים מהפחד "לחטוף על הראש" או לאבד את מקום עבודתם בשל סירוב לבצע משימה בשטח או עיכוב בעבודה.
יום עיון בנושא דיני עבודה – חובות המעסיק יערך ב-11.6.14. לחצו כאן לפרטים ולהרשמה
