אחד החלקים הנעימים פחות בעבודתם של מנהלים ואנשים משאבי אנוש הוא תהליך פיטורים – אם בשל קיצוצים ואם בשל תפקוד בלתי מספק של העובד. ספק אם ניתן להפוך את הפיטורים למשהו נחמד, אבל אפשר פשוט להראות את הדלת, או לחלופין להיפרד מהעובד או העובדת שפוטרו בצורה ההוגנת והנכונה ביותר.
בראיון ל-The New York Times הסביר דניאל לובצקי, מנכ"ל חברת החטיפים הטבעיים Kind, את הפילוסופיה שלו בנוגע לפיטורים. לתפיסתו הבוס הוא מי שאחראי לכך העובד או העובדת יהיו בתפקיד הנכון, בעיקר אם הוא זה שפינה לעצמו זמן כדי לגייס אותם ולהכניסם לעמדה שבה הם מצויים. ברוח זו יש ללובצקי חמש דרכים שבאמצעותן הוא מתמודד עם ביצועים דלים של עובדים מבלי להפסיק להיות Kind, גם אם בסופו של דבר דרכיהם ייפרדו.
1. הציעו ביקורת בונה. לובצקי מאמין שחשוב לספק משוב זמן ארוך לפני שמקבלים את ההחלטה לפטר או לא לפטר. כך ניתנת למועסקים האפשרות להשתפר ובנוסף המנהל יכול להבין היכן טמונות הבעיות ובמה מתקשים העובד או העובדת. לובצקי אומר שבעיות רבות קורות פשוט בגלל שמנהלים אינם מנסים לפתור אותן עד שנהיה מאוחר מדי.
2. הטמיעו את תוכנית 30 הימים. אם עבודתם של העובדים המדוברים עדיין אינה מספקת, הצעד הבא הוא להתחיל בתוכנית של 30 עד 60 ימים לשיפור הביצועים. התוכנית מאפשרת למנהל לעקוב אחרי התפוקה של העובד או העובדת, אחרי ההשתפרות שלהם ואחרי האזורים הבעייתיים. חשוב לקבוע מטרות על מנת שניתן יהיה לדרוש מהעובדים אחריות אישית וכדי שהמנהל יוכל לבדוק מה בתוכנית פועל ומה לא.
האם אתם מכירים את כל חוקי העבודה הנוגעים לפיטורי עובדים? יום עיון בנושא סיום יחסי עובד מעביד יתקיים בתאריך 26.5.14. לחצו כאן לפרטים נוספים
3. עצבו מחדש את תפקידם. אם התוכנית אינה עובדת, ייתכן שהבעיה קשורה בתפקיד. לובצקי אומר שבתהליך הגיוס כבר עבדתם מספיק קשה כדי לוודא שהאדם תואם לערכים ולאתיקת העבודה של הארגון, אך ייתכן שמערכת הכישורים שלו אינה תואמת למשרה. אם זהו המקרה, עליכם לבדוק האם יש תפקיד אחר בארגון שהעובד או העובדת יכולים לקבל.
4. העבירו אותם החוצה בהדרגה. אם כל האפשרויות האחרות כשלו, אין ברירה אלא למצוא "דרך אלגנטית" להעביר את העובד או העובדת אל מחוץ לארגון, אומר לובצקי. הוא מציע להקטין את עומס העבודה שמוטל על המועמדים לפיטורים על מנת שיהיה להם זמן לחפש עבודה חדשה כאשר הם עדיים מועסקים.
5. השאירו את האבטחה מחוץ לתחום. לובצקי מעולם לא נעזר בשירותיהם של מאבטחים על מנת ללוות עובדים מפוטרים אל מחוץ למשרד כשהם מסיימים את תפקידם. במצבים קיצוניים ייתכן שיהיה בכך צורך, אבל הוא חושב שבדרך כלל פרקטיקה כזאת משפילה ומזכירה תרבויות תאגידיות שעבר זמנן.