אתם שואלים או מנחשים?

אתם שואלים או מנחשים?

יש אנשים שמבקשים באופן ישיר ויש אנשים שמגששים. מדובר בפער תרבותי שכדאי להיות מודעים אליו כדי למנוע מצבים מעיקים במקום העבודה

שיתוף
שאלות במקום העבודה

שאלות במקום העבודה

תיאוריה חדשה אומרת שקיימים שני סוגי תרבות "שאלה" שאנשים גדלים בהם. אף אחת מהן אינה טוב יותר מהשנייה, מדובר פשוט בשתי אידיאולוגיות שונות. אבל, כאשר התרבויות המנוגדות נפגשות, התוצאות יכולות להיות מזיקות. אוליבר בורקמן, מחבר הספר The Antidote, מצוטט ב-99U בטענה שכל אדם יכול להיות אחד מהשניים: "שואל" או "מנחש".

"בתרבות 'שאל' אנשים גדלים עם האמונה שהם יכולים לבקש כל דבר – טובה, העלאה במשכורת – והם מודעים לגמרי לאפשרות שהתשובה עשויה להיות שלילית. בתרבות 'נחש', בניגוד לכך, אדם נמנע מניסוח בקשה במילים אלא אם כן הוא בטוח למדי שהתשובה תהיה חיובית… יכולת בסיסית היא לשלוח מחושים רגישים. אם עושים זאת בעידון הנדרש, אין צורך לשאול את השאלה באופן ישיר; מקבלים הצעה מהצד השני. גם אז, ההצעה יכולה להיות כנה או כזאת שנאמרה רק למען הסדר הטוב; נדרשת יכולת נוספת ורגישות על מנת להבין אם צריך לקבל את ההצעה."

הבעיה מתעוררת כאשר "שואל" מבקש מ"מנחש", או כאשר "מנחש" מגשש מסביב ל"שואל". בורקמן הסביר:

"טיפוס 'שואל' לא יחשוב שתהיה זו גסות לבקש ממך לשהות שבועיים בחדר הפנוי שלך, אבל אדם מתרבות 'נחש' ישמע את הבקשה כהתחצפות ויתמרמר על חוסר הנעימות שכרוכה בסירוב. הבוס שלך, שמבקש שפרויקט יושלם מוקדם, הוא אולי אדם גס רוח ותובעני מדי, או פשוט 'שואל' שמניח שייתכן שתגידו לא."

גלו לאיזה סוג שייך הצד השני

אם תצליחו לקבוע לאיזה סוג תרבות שייכים האנשים שאתם עובדים ומתקשרים איתם, תוכלו להסתייע בכך ליצירת יחסי גומלין נינוחים. 'מנחשים' שמבקשים מ'שואלים' יוכלו להירגע בידיעה שההרבה פחות לחץ מעורב בבקשה שלהם. 'שואלים' יוכלו ליצור אסטרטגיה לגישה כלפי 'מנחשים' כך שלא יגרמו להם חרדה.

במקום העבודה הגישות האלה מתבטאות באינספור מצבים. החל בראיונות עבודה, דרך שיחות הערכה, קביעת לוחות זמנים, מתן משוב, בקשות העלאה, חלוקת עבודה ועוד ועוד. כאשר הדברים ברורים, מצבים שלא פעם הסתיימו במפח נפש, יסתיימו בשלום, גם אם בסופו של דבר התשובה הייתה "לא".

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה