מקור גיוס קרוב בחו"ל

ד"ר נורית איל, מנהלת התוכנית להשבת אקדמאים, תציג בכנס מקורות הגיוס את התוכנית כמקור חינמי לגיוס עובדים איכותיים. התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים הוקמה בעקבות החלטת ממשלה ונועדה לטפל במכלול הנושאים של בריחת מוחות והשבת מוחות לישראל. המטרה היא לאגם את כל הנושא ולהבין מהם הגורמים שמביאים אנשים לצאת מהארץ ומה החסמים בדרך חזרה .

מה במסגרת התוכנית?

התכנית מחולקת לסיוע אישי ופרטני, לאקדמאים ולמעסיקים, ולחלק מחקרי ותשתיתי שמיועד לשנות את מאזן הנמצאים בחו"ל. בחלק הפרטני של התוכנית התכנית נותנת סיוע ומידע במגוון תחומים, מסיוע במציאת עבודה וקשר למעסיקים בארץ ועד מידע ופתרון בעיות בתהליכי החזרה לארץ של המשפחה כולה. לצורך כך מקצה התכנית מתאם קשר אישי שמלווה את האקדמאי לכל אורך התהליך..

קהל היעד השני של התכנית, ובהחלט לא משני בחשיבותו, הם המעסיקים במשק הישראלי., התוכנית להשבת אקדמאים מהווה גשר בין מעסיקים למועמדים פוטנציאליים שמעוניינים לשוב לארץ. התוכנית מעניקה למעסיקים שירותי השמה, עבור כל מי שמעוניין לקלוט עובדים אקדמאיים: החל מהד האנטינג, עריכה של אירועי מעסיקים בחו"ל, דיוור המשרות, דיוור אישי וחודשי. במסגרת התוכנית מאתרים עבורכם מועמדים גם במאגרים האינטרנטיים, ובעצם בכל כלי מנסים לאפשר לחבר ביניהם. חשוב לציין שהשירות ניתן ללא עלות, כשהמעסיק מתחייב להקצות אדם או מספר אנשים שיהוו אנשי קשר עם נציג התוכנית, מאחר שלא סתם שמים את קורות החיים שלהם בדף האינטרנט של החברה ומחכים לטוב.

מה היתרונות בשימוש בתוכנית כמקור גיוס?

נורית אייל: "ראשית, יש לנו מאגר של כ 3,400 אקדמאים השוהים בחו"ל וכלים מתקדמים כגון לינקאידאין פרימיום שמאפשר גישה למגוון כלים רחב ברשת. המאגר כולל פרטי קשר של כל האקדמאים כך שניתן להגיע אליהם ישירות, להציע משרות, להזמין לירידים וכו' "היתרון הנוסף גם מבחינת המעסיקים וגם מבחינת המועמדים, הוא שאת המיון עושים יחדיו. אנו מעבירים קורות חיים רלוונטיים בלבד אל מעסיק רלוונטי בלבד. קורות החיים לא מגיעים אל מאגר החברה ושם נשארים, משום שלמועמד בחו"ל יש חיסרון שהוא לא נמצא כאן כמו יתר המועמדים. לכן אנו מנסים לייצג אותו נאמנה, להיות החבר מביא חבר שלו ולקדם אותו לקראת מפגש עם המעסיק. לצורך הגעה לראיונות אנו משיקים בימים אלו תכנית להשתתפות במימון כרטיסי הטיסה של מועמדים שעומדים בקריטריונים".

האם נעשית פניה יזומה למועמדים פאסיביים?

"בהחלט כן, אנו פונים אל מועמדים שנמצאים אצלנו במאגר, או בלינקדאין ומאגרים אינטרנטים אחרים, , במחשבה שאם נציע להם עבודה זה יהיה הטריגר".

מהו הזמן שלוקח לאייש משרה ע"י השמת אקדמאי ששב מחו"ל? האם לא מדובר בפרק זמן ארוך מדי?

"אנו מיידעים את המועמדים שהם צריכים להיות מוכנים לחזור לארץ בתוך כשלושה חודשים מתחילת התהליך, כמובן תלוי במעסיקים ובמשרה. יש מעסיקים שמוכנים לחכות גם שמונה חודשים למועמד איכותי, וזה כמובן תלוי במקצוע הנדרש".

מהי רמת ההיענות של מעסיקים כיום לתוכנית?

"רמת ההיענות היא גבוהה, אני אישית לא נתקלתי במעסיק שלא רצה לשתף פעולה. כיום יש לנו ברשימה כ-70 מעסיקים שמעוניינים באקדמאים שיחזרו מחו"ל. וכעת אנו מתחילים להרחיב את המעגל".

מהי רמת ההיענות של המועמדים הישראלים החוזרים מחו"ל?

"אנו עובדים כרגע מול מועמדים שאומרים שהם מעוניינים לחזור בשנה הקרובה. מובן שזה תלוי מאוד באיזה שלב של החיים אנו תופסים אותם, וזה תלוי גם ברמת הבשלות של המועמד, וצריך לקחת בחשבון זמן הבשלה".

נורית איל מדגישה שהתוכנית עוסקת גם במחקר של בריחת מוחות מהארץ לחו"ל, במטרה להבין גם את ההפרשים בין הכשרות האקדמיה לבין צרכי המשק. אם לדוגמא בארץ יש כמה מאות הכשרות בשנה של דוקטורים בביולוגיה, ולרובם אין ביקוש – צריך להסיק מסקנות. זה אומר שביולוגים שעושים דוקטורט בחו"ל מבינים שאין להם למה לחזור. כאן נכנס החלק של ייזום תוכניות ייעודיות שנועדו לפתור את הבעיות הקיימות.

בואו להתחדש במקורות גיוס חדשים ולהעמיק את הידע על השימוש במקורות הקיימים – בכנס מקורות הגיוס