המשבר העולמי שפקד את השוק העולמי מחייב את המנהלים להתמודד עם אי וודאות ומצבים עמומים. מומחי ניהול החלו לאחרונה להקדיש זמן רב יותר לסוגיה זו, שהפכה לאחד מנושאי המחקר החמים. ההערכה היא כי בידי מרבית המנהלים המיומנויות הדרושות להתמודד עם אי וודאות. אלו שהגיעו לתפקידים בארגון הם אוהבי סיכון ובעלי כוח הנעה להצליח גם במצבים כאלו. הם מאותגרים מהבלתי נודע ונהנים לגלות דרכים חדשות להתמודד איתו. הם בעלי יכולת לחשיבה שיטתית ומסוגלים להפעיל אותה בכל פעם מחדש. רבים מהם גם פורחים במצבים כאלו ונהנים מהם.
מדענים העוסקים בתחום הנוירוביולוגיה, מזהים את הקשר בן המנגנון של "ברח או הילחם" לבין מיומנויות הניהול הדרושות להתמודד במצבים אלו. מדובר במגוון מוחי המאפיין את כלל היונקים. בשעת סכנה מול טורף אחר או אסון טבע, מאפשר המנגנון הזה להחליט האם להתמודד באופן ישיר עם הסכנה ולתקוף אותה או להפנות לה גב ולברוח ממנה. המנגנון המתפתח בשלבי הגיל המוקדמים, הופך ליעיל בשלבים מאוחרים יותר. אצל טיפוסי האישיות הנוטים לניהול ,כך מתברר, מפותח המנגנון הזה בעוצמה רבה יותר מאשר כלל האוכלוסייה. הם נוטים להישיר מבט אל מול סכנות ולתקוף אותם באופן ישיר.
כמו אצל יונקים אחרים, מלווה התהליך בהגברת כמות האדרנלין המופרשת לדם המאפשרת ריכוז יתר בסכנה והגברת התוקפנות המאפשרת להתמודד איתה באופן ישיר. הביטוי העממי "מכורים לאדרנלין", הוא אכן מאפיין את טיפוסי האישיות שבחרו לנהל. העמימות ואי הוודאות הנוכחית, אכן מהווה אתגר עבור מרבית המנהלים.
חוקרים אחרים מייעצים למנהלים בכירים להשקיע זמן רב יותר בלימוד המשבר והנגזרות העסקיות שלו הנוגעות לארגון עליו הם מופקדים. עליהם להבין את התהליך, לשרטט תרחישים אפשריים ולהגביר את יכולת הגמישות שלהם. עיקר הקושי, סבורים חוקרים אחרים, הוא היכולת של המנהל להרגיע את הארגון כולו. עליהם לזכור כי עובדים רבים בארגון נמצאים בחרדה בשל השלכות המשבר הזה, אחדים מהם גם חוששים לגורל המשרה שלהם בארגון. הפתרון המוצע הוא חיזוק התקשורת בין ההנהלה לעובדים. פגישות ישירות הם האמצעי הרצוי אך אפשר גם להיעזר ברשת –עדכונים שוטפים על המשבר הכלכלי ובפרט בהשלכות אפשריות שלו על עתיד החברה.
