גם אם כבר ברור לגמרי שהמילניומים, שמכונים גם בני דור ה-Y, שינו את חוקי המשחק בעולם העבודה ובתרבות הארגונית, יש עדיין כמה הפתעות בדרך. בנובמבר האחרון התפרסמה בהפינגטון פוסט כתבה על תופעה חדשה: מילניומים מביאים איתם לראיונות עבודה את ההורים שלהם. הכתבה הציגה נתונים שעל פיהם, 8% מבוגרי הקולג'ים הטריים הביאו איתם את ההורים שלהם לראיונות עבודה. נתון לא פחות מפתיע הוא ש-3% הביאו איתם את ההורים למקום העבודה גם ביום ההתנסות המעשית. הצעד הבא הוא לבקש מההורים להתראיין במקומם. ובכן, על פי כתבה שהתפרסמה בדצמבר האחרון בהרווארד ביזנס ריוויו, יש גם כאלה שההורים שלהם מתראיינים במקומם.
קארי וויליארד סיפרה שמגייסת עובדים באחת מחברות שוק ההון המוכרות בארה"ב התקשרה אליה, וסיפרה לה את הסיפור הבא: היא התכוננה לראיון טלפוני עם בוגר קולג' חדש. אבל כאשר חייגה את המספר לשיחת הוועידה בזמן שנקבע, במקום המועמד הייתה על הקו אישה מבוגרת.
האישה זיהתה את עצמה כאמו של מגיד המועמדות ואמרה: "אני יודעת שציפית לשיחה עם ג'ון (שם בדוי), אבל הוא עסוק בראיון אחר כרגע. למרבה המזל אני מכירה אותו טוב כל כך, שאני יכולה להתראיין במקומו. זה בסדר מצדך?" המגייסת אמרה כמובן שזה לא בסדר מצדה, וביקשה מאמו של ג'ון שתדאג שבנה יתקשר אליה, אל המגייסת, כאשר יתפנה. אם נראה לכם שמדובר במקרה חריג, וויליארד חושבת שאתם טועים. וויליארד כותבת במאמר שבשיחות שקיימה עם מקצועני משאבי אנוש, בערך מחצית מהם אמרו שנתקלו בתופעה של הורים שמתראיינים במקום ילדיהם המועמדים.
גם למעורבות הורים יש גבול
המילניומים, כאמור, שונים מהאנשים שהיו בני גילם לפני עשור או שניים ועשו את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה. בשל מחירי הדיור מרקיעי השחקים ושוק העבודה הבלתי יציב, רבים מהם עדיין גרים עם ההורים שלהם ופונים אליהם לקבלת עצה בחיפוש אחר עבודה. כל זה תקין והגיוני. בלינקד-אין יזמו אפילו "יום הורים", שבו העובדים מזמינים את הוריהם ליום במשרד (על משקל יום עם הילדים בעבודה). המטרה הייתה לעזור להורים להבין מה הילדים שלהם עושים כל היום, מה שיכול להיות מעורפל למדי עבור הורה שאינו עוקב אחרי שינויים טכנולוגיים מהירים. בלינקד-אין יודעים שתמיכה משפחתית עוזרת לאדם לתפקד טוב יותר בעבודה ולכן יזמו את המחווה יוצאת הדופן. אבל עם כל הכבוד ליתרונות מעורבותם של ההורים, שאכן יכולה להועיל – כשאמא שלך מתראיינת במקומך מסר מאוד לא רצוי עובר אל המגייסים.
ההורים שמעורבים עד כדי כך בחיי העבודה של ילדיהם הם אלה שמכונים בארצות הברית "הורי הליקופטר" וקיימים כמובן גם בישראל. הם עוסקים בניהול הילדים: קובעים להם לוחות זמנים, מסיעים לחוגים, קובעים עם הורים של חברים, משדכים מורים פרטיים ובהמשך גם כותבים מכתבי הגשת מועמדות לקולג' ועוברים על קורות החיים.
יכול להיות שהאם האוהבת תדע לתאר טוב יותר אפילו מהמרואיין עצמו את הכישורים, הרקע התעסוקתי ותכונות האופי שלו, אבל דבר אחד היא לא תצליח להסתיר: הילד מתקשה להתמודד עם ראיון. היא גם לא תוכל לשקף את התאמתו של הילד לתרבות הארגונית. כל זה בהנחה הבלתי סבירה שהמגייס יאמין לה שהיא אובייקטיבית.