פערי השכר בין גברים לנשים מתחילים כבר בדרג הנמוך והולכים ומעמיקים עם ההתקדמות והוותק. אומרים לנו "אם לא תבקשי לא ישלמו" ומייחסים את פערי השכר לקושי של נשים לנהל משא ומתן תקיף על מה שמגיע להן. אבל על פי כמה מחקרים, "אם תבקשי, את תשלמי על זה."
ההצעה לעמוד על שלנו נראית כמו הפתרון הפשוט ביותר לקיפוח בשכר, אבל לא בטוח שהדרך הזו תעבוד. "זה לא קל כמו פשוט לבקש," אמרה לחדשות nbc מרגרט ניל, פרופסור לניהול ומומחית למשא ומתן באוניברסיטת סטנפורד. מחקרים מראים שהסיבה לקושי היא שכאשר נשים כן מבקשות העלאה בשכר או משכורת התחלתית גבוהה יותר, סביר יותר שהן ייתפסו כרודפות בצע, תובעניות או לא נחמדות, בהשוואה לגברים.
על מנת לדרוש שכר גבוה יותר צריך להיות אסרטיביים, בעלי יוזמה וגם להציג את רשימת ההישגים האישית ובכך לקדם את העצמי, הסביר לורה קריי, פרופסור לניהול מאוניברסיטת ברקלי. "מסתבר שאנשים לא אוהבים שנשים עושות זאת." על פי קריי, התחושות השליליות לגבי נשים שעושות זאת יכולות להתעורר גם בקרב מנהלים וגם בקרב מנהלות. הנשים מודעות לכך והדבר עלול להפריע בהתקדמות הקריירות שלהן – או בגלל שאינן מתוגמלות מספיק או בגלל שאינן יכולות לשאת את ההשלכות של לא להיות מחובבות. סקר שפורסם במגזין "אל" הראה ש-53% מהנשים לא ביקשו העלאה מעולם,לעומת 40% מהגברים. סקר זה הוא רק אחד מתוך מחקרים רבים שהראו שנשים נוטות יותר מגברים להימנע מבקשה להעלאה.
רוצות ולא מבקשות
הבעיה אינה טמונה בכך שנשים אינן רוצות יותר כסף. סקר שבוצע בשנה שעברה בקרב עובדים על ידי פירמת משאבי האנוש Society for Human Resource Management מצא ש-60% מבני שני המינים רואים בשכר מרכיב חשוב מאוד בשביעות הרצון מהעבודה. אף על פי כן, פערי השכר מתחילים כבר מהמשכורת הראשונה, גם אם מנטרלים סטטיסטית גורמים כמו בחירת מקצוע או השכלה. הפער מתרחב ככל שהנשים מתבגרות. ב- Society for Human Resource Managementאומרים שבעוד חלק מהנשים כלל אינן שוקלות לבקש שכר גבוה יותר כאשר מוצעת להן משרה, סביר יותר שגבר רואה בהצעת השכר הראשונית נקודת מוצא למיקוח. הנשים יקבלו את ההצעה הראשונית או ידחו את המשרה. הבדל נוסף בין המינים הוא שנשים, בניגוד לגברים, אינן נוטות להציג את הישגיהן על בסיס קבוע בפגישות צוות או בפגישות אחד על אחד. התזכורות האלה עשויות לסייע למי שמבקש העלאה, אך נשים, כאמור, אינן משתמשות בהן. הן חושבות שההישגים שלהן ידברו בזכות עצמם.
פרופסור ניל גילתה שכאשר היא נושאת ונותנת, היא מצליחה יותר אם היא מבקשת חבילה של משאבים שתסייע למעסיק שלה להשיג את מטרותיו, ולא רק דורשת עוד כסף עבור עצמה. כך, היא מסבירה, אינני נתפסת כרודפת בצע. "אני עושה את הדברים האלה כדי לעזור לארגון." מחקריה של פרופסור קריי הראו ששימוש בטקטיקות כמו הפעלת קסם אישי יכול לנטרל את הרושם השלילי שמעוררת בקשת העלאה, שממנה נשים חוששות. אבל קריי מוסיפה שהטקטיקות האלה אינן חלק מהפתרון שהיא מייחלת לו: התגברות על התפיסות השליליות האלה מלכתחילה.