תרבות של בטיחות היא יעד שכל המעסיקים וכל המועסקים שואפים אליו, והיא חיונית במיוחד בתעשיות מסוימות שבהן רמת הסיכון גבוהה. מחקר חדש של Norton Rose Fulbright, פירמת ייצוג משפטי בינלאומית, שבוצע באוסטרליה, מראה שבעוד מעבידים ועובדים רבים חשו ביטחון בנוגע לתרבות הבטיחות בארגוניהם, הרוב הגדול מכיר בכך שיש הרבה מה לשפר.
הסקר, שהשתתפו בו 459 משיבים, התבסס על Safety Culture Framework, שיטה שמחלקת את תרבות הבטיחות בעבודה לחמש קטגוריות:
(1) תרבות בטיחות פתולוגית: לא מסופק כל משוב בנוגע לבטיחות וקיים מחסור באמון ובאמונה בחברה בנוגע לנושאי בטיחות. ישנה התעלמות מנושאי הבטיחות ואיש אינו מודע לנושאי הבטיחות או מטפל בהם. כתוצאה מכך מקום העבודה מסוכן ושרוי באי סדר, ודרישות המחויבות על פי החוק אינן מיושמות.
(2) תרבות בטיחות תגובתית (ריאקטיבית): מערכות הבטיחות עונות על דרישות החוק והמידע מועבר מהדרגים העליונים כלפי מטה. נעשה איסוף של נתונים סטטיסטיים, אבל לא מבוצע מעקב אחר שינויים. ההליכים מנוסחים מחדש בכתב לאחר שמתרחשות תאונות, וכוח האדם מוחזק כאחראי לכשלים הבטיחותיים. באופן בסיסי ההנהלה מודעת לנושאי הבטיחות, אך לא תמיד מטפלת בהם.
(3) תרבות בטיחות חישובית: נושא הבטיחות מקובל וקיימת מודעות לחשיבותה של פעילות בטיחותית. כוח העבודה מעורב יותר, אך עם זאת האינפורמציה זורמת עדיין רק מהדרגים העליונים כלפי מטה. יש מספר גדול של הליכי בטיחות שנקבעו, אבל היישום שלהם נבדק רק לעיתים רחוקות. הבטיחות חשובה להנהלה, אבל היא לא תמיד יודעת מה קורה בפועל.
(4) תרבות בטיחות פרואקטיבית (מקדימה תרופה למכה): מעגלי משוב זורמים כתוצאה מכך שההנהלה בודקת את תחומי הבטיחות. מעורבותו של כוח העבודה בנושאי הבטיחות מקודמת וההנהלה מודעת לכך שההימנעות מסכנות חשובה יותר מהתפוקה. מוקדשים זמן ומשאבים לתחום הבטיחות. ההנהלה גם מודעת לנושא הבטיחות וגם מטפלת בו.
(5) תרבות בטיחות מחוללת (גנרטיבית): כל מעגלי המשוב שקשורים לבטיחות נכללים גם בדיונים על נושאים אחרים. ההנהלה משתתפת באופן פעיל ביישום נהלי הבטיחות וכוח העבודה נהנה מחופש ומאמון לעצב את הסביבה שלו. ההנהלה לא רק מודעת לתחומי הבטיחות ומטפלת בהם, היא גם שמה אותם בראש סולם העדיפויות. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של תרבות בטיחות בארגון.
35% מהמשתתפים בסקר שייכו את הארגונים שלהם לקטגוריה הפרואקטיבית ו-11.3% דיווחו שארגונם שייך לקטגוריה המחוללת. תגובותיהם של משתתפי הסקר אינן עולות בקנה מידה אחד עם כך ש-97.1% מהם הצהירו שיש בארגוניהם מקום לשיפור תרבות הבטיחות. הסבר אפשרי לכך הוא שרבים מהמשיבים מכוונים גבוה יותר ממה שהם משיגים בפועל, וזהו בעצם אות חיובי. שלב בדרך לתרבות בטיחות מחוללת הוא "זייפו את זה עד שתעשו את זה." זה אומר שהערכים והפרקטיקות צריכים להיות מוצגים באופן שיגרום להם להיות מוטבעים בארגון עד שפשוט לגישה ולאמונה בפועל.
