אנחנו יודעים כבר על המון דברים שאינם כישורים, ניסיון או הישגים שמשפיעים על הסיכויים להתקבל לעבודה או להשיג קידום: מגדר, שיוך אתני, מראה חיצוני, סגנון לבוש ועוד, לדוגמה מחקר מצא שקיים חוסר סבלנות כלפי מועמדים שמנים. כעת, מחקר חדש מצא גורם נוסף: אופן ההגייה של השם.
במחקר הראשון מסוגו, שפורסם ב- Journal of Experimental Social Psychology (כתב העת לפסיכולוגיה חברתית ניסויית), החוקרים ניתחו כיצד אופן ההגייה של השם עשוי להשפיע על יצירת רושם וקבלת החלטות. הם הדגימו את מה שהוגדר כ"אפקט הגיית השם", שמתרחש כאשר אנשים בעלי שמות קלים להגייה מקבלים הערכות חיוביות יותר בהשוואה לאלה ששמותיהם קשים להגייה.
על פי מחקרם של ד"ר סימון להאם מאוניברסיטת מלבורן ודוקטור אדם אלטר מאוניברסיטת ניו יורק, לאנשים ששמותיהם קלים להגייה יש סיכויים טובים יותר להתקבל למשרה פוליטית ולזכות בקידום. ד"ר להאם ציין שהטיות מעודנות, שייתכן שאיננו מודעים להן, עשויות להשפיע על ההחלטות ועל הבחירות שלנו. "ממצאי המחקר מגלים שהאפקט אינו קשור לאורכו של השם, לצליל הזר או לא זר שעשוי להיות לו או לנדירותו, אלא לעד כמה קל להגות אותו." ד"ר אלטר הוסיף שאנשים רבים פשוט אינם מודעים לרושם המעודן שיכול להיות לשמות על השיפוטים שהם מבצעים. "חשוב להעריך את ההטיות המעודנות שמעצבות את הבחירות ואת השיפוטים שלנו בנוגע לזולת, אמר אלטר. "הערכה שכזאת עשויה לעזור לנו לנגוד את ההטיות בחשיבה שלנו, מה שיוביל ליחס הוגן יותר ואובייקטיבי יותר כלפי אחרים."
בעזרת השם לא ניתן לזה להשפיע עלינו
החוקרים ביצעו כמה מבדקים, הן בתנאי מעבדה והן בסביבה טבעית, והשתמשו במגוון שמות ממקורות אנגלוסקסים, אסיאנים, מערב אירופאים ומזרח אירופאים. מטרת המבדקים השונים הייתה לבודד גורמי השפעה כמו אורך השם, זרותו, צורת הכתיבה שלו, חריגותו ונדירותו (שם כמו עמינדב למשל הוא נדיר אך לא חריג, בעוד שם כמו נקמה הוא גם נדיר וגם חריג). עוד גורמי השפעה שנבחנו היו הקשרים בין השם לקונטקסט חברתי ולמעמד בעבודה. כאמור, נמצא שמה שמשפיע הוא קלות ההגייה ולא הגורמים שהוזכרו לעיל.
ד"ר אלטר הציע הסבר לתופעה: "כאשר אנו יכולים לעבד פיסת מידע בקלות רבה יותר, כאשר קל יותר להבינה, אנו נוטים לאהוב אותה יותר." זהו אינו המחקר הראשון שמצביע על כך שאנשים נוטים לחבב יותר מידע או דימויים שקל להם לעכל, לפעמים הסיבה לכך היא שהם נחשפו אליהם בעבר.
ד"ר אלטר ערך מחקר דומה ב-2005, אך באותו מקרה בחן דווקא את השפעתם של שמות של חברות. יחד עם עמיתיו הוא בדק כיצד קלות ההגייה של שמות חברות משפיעה על ביצועיהן בשוק המניות. לאחר שנוטרלו כל הגורמים המובנים מאליהם, החוקרים מצאו שעם שמות פשוטים יותר וסמלים קליטים יותר החברות נסחרות טוב יותר מכאלה ששמותיהן קשים להגייה.
מה שיש למחלקת משאבי האנוש לקחת מכאן זה עוד פריט לרשימה שכותרתה "דברים שאסור שישפיעו עלינו בקבלת החלטות בנוגע לאנשים." הפעם זה באמת עניין של הוגנות. לגבי אנשים שהופעתם החיצונית "בעייתית" אפשר לטעון שיש להם שליטה, ולו חלקית, על המצב. את השמות שלנו, לעומת זאת, בדרך כלל מישהו אחר בוחר עבורנו.
