יותר ויותר חוקרים בתחומי מדעי החברה החלו לאחרונה לשים דגש נושא על "הכישרונות" (טלנטים) וגיוסם לחברה. המגמה שהחלה לפני שנים, הולכת ומתרחבת בתקופה האחרונה. אפשר שהדרך הפשוטה להסביר מהו "טלנט" היא להסתכל דווקא על מגוון המוצרים אותם מציעים המרכולים ורשתות השיווק. אם בעבר היינו בוחרים דברי מאפה ארוזים על המדף, היום רבים מרשתות השיווק אופים לחמים כעכים ועוגות בו במקום. הסחורה היא טרייה יותר, ייחודית ותפורה לפי מידת הלקוח. בגט שיצא זה עתה מתנור האפייה ברשתות השיווק יהיה יקר יותר מזה המנוח ארוז על המדף.
ההיגיון מאחורי הייצור המקומי הוא לספק סחורה באיכות גבוה יותר, כזו המתאימה למספר נבחר של לקוחות ולתמחר אותה בהתאם. עובדים אינם סחורות אבל ההיגיון הכלכלי התרחב גם לתחום של גיוס עובדים. ההון הסמלי הוא מרכיב מרכזי של רבים מהחברות, לא עוד פסי ייצור של המאה ה-19 וגם הרבה פחות גיוס של עשרות עובדים לתפקידים של שירות לקוחות. דווקא בעידן של משק גלובאלי, פתיחת שווקים חדשים ותחרות שהולכת והופכת לקשה יותר, יש צורך בגיוס כישרונות מיוחדים, כאלו המביאים עימם ערך מוסף לארגון.
ההגדרות המקובלות עד כה, דיברו על שכבה מצומצמת של אחוזים בודדים בארגון שהם מומחים בעלי כישרון מיוחד. המחקר העכשווי מרחיב את הקבוצה הזו עד לכלל 20% מעובדי הארגון, אלו שנמצאים בראש הפירמידה. כשרון מיוחד אינו עוד אמת המידה היחידה להגדרת הטלנטים, גם אלו בעלי ניסיון מקצועי עשיר, יכולת התמדה ורצון להישאר שנים ארוכות בארגון, נכללים בקבוצה הזו.
[adrotate banner="27"] כל החוקרים בתחום זה סבורים כי משכורת גבוהה לעובדים מסוג זה, היא רק נדבך אחד בגיוס כישרונות ולעיתים לא החשוב שבהם. רבים מהם מצביעים על שורת משתנים נוספת ומגוונת ובכלל זה סביבת העבודה, היחסים הבינאישיים בין הטלנט לצוות העובדים ובינו לבין ההנהלה, הסטטוס והיציבות הכלכלית.
הסיסמא המקובלת כיום היא כי "הכישרון שוכר אותך" – שמשמעו כי הטלנט אינו להוט להתקשר מייד עם מקום עבודה אחד, הוא עורך סקר שווקים בין מקומות עבודה שונים ואינו מהסס להשקיע זמן בחיפוש אחר המקום האידיאלי בעיניו.
למנהל השגרתי של תחום משאבי אנוש הרעיון כי הטלנט הוא זה "השוכר" אותו לעבודה, עשוי להישמע תמוה ולעיתים קרובות מקומם, אבל בשוק תחרותי ההסתגלות למציאות החדשה הכרחית גם לאלו שעד כה חשבו אחרת.
