במסגרת העבודה של עובדים רבים במשק יוצרים העובדים תוצרים הזכאים להגנת קניין רוחני: אם באמצעות דיני זכויות יוצרים כדוגמת צילומים, אתרי אינטרנט מעוצבים, קוד תוכנה, נעימות מוזיקליות, כתבות עיתונאיות וכיוצא בכך, ואם באמצעות דיני הפטנטים והמדגמים כדוגמת אמצאות ועיצובים תעשייתיים חדשניים.
במסגרת מאמר זה, נעסוק בשאלה מי הבעלים בזכויות הקניין הרוחני הנוצרות במסגרת יחסי העבודה ובשאלת התגמול לעובד בגין יצירות אלה.
שאלת הבעלות ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים
דיני זכויות יוצרים מקנים אגד של זכויות ליצירות ספרותיות, אמנותיות , דרמטיות ומוזיקליות מקוריות ומקובעות. אגד זכויות זה כולל בתוכו שתי קטגוריות משנה: האחת, זכויות יוצרים כלכליות, הכוללת את הזכות הבלעדית להעתיק, לפרסם, לבצע באופן פומבי, להעמיד לרשות הציבור ולעשות פעולות נוספות, המנויות כולן בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן "חוק זכות יוצרים"); השנייה, זכויות מוסריות, הכוללת את זכות היוצר כי היצירה תקרא על שמו בהיקף ובמידה הראויים (ידועה גם כזכות האבהות או הזכות לקרדיט) והזכות כי לא יוטל פגם ביצירה ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר שיש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
מדוע הקטגוריזציה של זכויות היוצרים חשובה לעניינו? הסיבה פשוטה. זכויות היוצרים הכלכליות ניתנות להעברה ואילו זכויות היוצרים המוסריות אינן ניתנות להעברה, אלא לויתור בלבד.
פרק ה' לחוק זכות יוצרים עוסק בשאלת הבעלות בזכויות יוצרים. במסגרת פרק זה קובע החוק, כי הכלל הבסיסי הוא שהיוצר הוא בעל זכויות היוצרים ביצירה וכי לכלל זה ישנם מספר חריגים. אחד החריגים קבוע בסעיף 34 לחוק זכות יוצרים:
"34. יצירה שנוצרה בידי עובד מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת".
לשון אחר, זכויות היוצרים (הכלכליות) ביצירה שנוצרה על ידי עובד, לצורך עבודתו ובמהלכה, בהעדר הסכם אחר, שייכות למעביד. ודוק. לעניין יחסי העבודה, אין זה משנה כיצד נקראים היחסים בהסכם. מדובר העניין של סטטוס שקיומו נקבעת על ידי סממנים אובייקטיביים ובאמצעות מבחנים משפטיים כדוגמת 'מבחן המרות והפיקוח' ו'מבחן ההשתלבות'.
ומה בדבר הזכויות המוסריות? בהתאם לסעיף 45(ב) לחוק זכות יוצרים והפסיקה הנהוגה, הזכויות המוסריות נשמרות בידי העובד. אלא מהי, שבמרבית המקרים נהוג לראות את היוצרים כמי שוויתרו על זכותם המוסרית או כי לראות בגדר יצירתם לא נהוג לינתן קרדיט. כך לדוגמא, לא נהוג לינתן קרדיט למהנדסי תוכנה על התוכנות ושפת התוכנה המקודדת.
שאלת הבעלות בדיני הפטנטים
בדומה לדיני זכויות היוצרים, גם בחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), בסעיף 132(א) בו ישנה קביעה דומה הקובעת, בזאת הלשון:
"132. אמצאות עקב שירות (א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131"
כך, פטנט שהמציא העובד עקב שירותו ובתקופה זו תהיה שייכת למעביד, אלא אם הוסכם אחרת או במידה והמעביד לא נתן לעובד הודעה נוגדת שרישום הפטנט על שמו של העובד להודעת העובד על המצאתו.
תגמול מיוחד על יצירות או פטנטים
האם בגין יצירת יצירות מוגנות או אמצאת פטנטים מגיע לעובד תגמול מיוחד שאינו נכלל בשכר עבודתו?
דיני זכויות היוצרים שותקים בעניין זה. הפרקטיקה העסקית-מסחרית בחלק מן המקרים מתגמלת רק בגין יצירות (כדוגמת פובליציסטים אשר מקבלים שכר פר כתבה או טור דעה) ובמקרים רבים אחרים שכר העבודה הוא הוא התגמול בגין היצירה – מתכנתים ועורכי וידאו הם דוגמא טובה לכך.
עם זאת ובשונה מדיני זכויות היוצרים, חוק הפטנטים קובע גם כי למרות שהבעלות בפטנט תהא של המעביד, הרי שככל ואין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד המצאת שירות, באיזו מידה ובאילו תנאים, ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים תקבע את שיעור התמורה לה יהיה זכאי העובד בגין הפטנט, מעבר לשכר עבודתו הרגיל.
קביעה זו של חוק הפטנטים מקבלת בתקופה האחרונה חיזוק משמעותי, שכן נקבע לאחרונה בוועדה לענייני פיצויים ותגמולים, כי הזכות לתגמולים היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה וכי ויתור על זכות זו צריכה להיות מפורשת בחוזה. במילים אחרות, במצב המשפטי דהיום, ניתן בהחלט לסבור כי כל אדם אשר המציא אמצאות שעברו לבעלות החברה, החברה זכתה לרווחים בגינם ולא נקבע במפורש בהסכם כי שכר העבודה כולל בתוכו תשלום או פיצויים בגין ההמצאות – זכאי לתגמול מיוחד בגין אמצאותיו.
* תומר אפלדורף – עו"ד זכויות יוצרים, הינו שותף מייסד במשרד עורכי הדין והמגשרים אפלדורף ושות', המתמחה בדיני זכויות יוצרים, קניין רוחני ואינטנרט, ליווי חברות ותובענות ייצוגיות.
© כל הזכויות שמורות. אין במתן אפשרות טכנולוגית לשיתוף או הפצה של תוכן כדוגמת RSS כדי לוותר או ליתן רישיון שימוש במאמר זה ו/או במי מחלקיו. אין לראות באמור או שאינו אמור במאמר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מחייב ו/או עצה משפטית.
