אם בעבר טיפולי פוריות היו נחלתם של מעטים, בעידן המודרני בו רבים מקימים משפחה בשלב מאוחר לצד השפעות הורמונליות כאלה ואחרות, ההיעזרות בטיפולי פוריות גדלה בקצב מתמיד.
המתח הנפשי, הקשיים הפיזיים, הצורך להיעדר מהעבודה לצורך בדיקות, ייעוץ וטיפולים, כל אלה מעמידים את העובדים המנסה לממש את זכותם הטבעית להביא ילדים לעולם בסכנה. חוקי העבודה לא נותרו אדישים למצב זה, ומעגנים סעיף המתייחס ספציפית למצבה של אישה ולמצב של בני זוג בעת הליך הפריה חוץ גופית ו/או טיפולי פוריות במקום עבודתם.
הכלל המנחה מעוגן בחוק עבודת נשים, ולפיו חל איסור על פיטורי עובדת כל עוד היא עוברת טיפולי הפרייה חוץ גופית, וכן חל איסור על פיטורי עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות כדי להביא לעולם ילד ראשון או שני. גם זוגות נשואים אשר להם ילדים מנישואים קודמים, אשר מנסים להביא יחד ילד ראשון או שני, מוגנים מפני פיטורים ו/או הרעה בתנאים מכוח חוקי העבודה.
החוק מגדיר כי אין לפטר את מי מבני הזוג בשל היעדרות מעבודה לצורך הטיפולים לתקופה של 150 ימים מיום ההיעדרות וכל זאת בתנאי שההיעדרות נדרשת לצורך הטיפולים [פסק הדין המנחה הינו בג"ץ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה ואח'].
במידה והמעסיק מבקש לפטר אישה בתקופה בה היא עוברת טיפולי הפרייה חוץ גופית או טיפולי פוריות, ולא בעקבות היעדרות לצורך הטיפולים אלא בשל שיקולים ענייניים או אפילו פיטורי קיצוצים, עליו לפנות לממונה על העסקת נשים במשרד התמ"ת לקבל אישור רשמי.
חשוב לציין כי בניגוד לחוק להגנה על נשים בהריון, הדורש ותק תעסוקתי לצורך הגנה מפיטורים, במקרה של עובדת העוברת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית – אין צורך כזה.
על פי תיקון 46 לחוק עבודת נשים, קיים מתן הגנה מפני פיטורים והרעה בתנאים לעובדת בטיפולים גם ללא היעדרות. תיקון זה התווסף כחלק מהמגמה להרחבת ההגנה על נשים בטיפולי פוריות, הריון, ולאחר לידה. במסגרת תיקון זה התווספה חלופה נוספת (ביום 4.2.2010) לחוק עבודת נשים התש"ע-2010 המרחיב את ההגנה מפני פיטורים והרעה בתנאי העבודה של שני בני הזוג, גם במקרים בהם העובדים אינם נעדרים לצורך הטיפולים.
על פי החוק חל איסור לפטר עובד או עובדת בעת טיפולי פוריות או הפרייה חוץ גופית בתנאי שהעובד הודיע למעסיק על הטיפולים עד ולא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן הודעה מוקדמת לפיטורים ובתנאי שמסרו למעסיק אישור מתאים מהרופא המטפל.
הסעד הכספי: מעסיק שפיטר עובד או עובדת בתקופת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית – ללא היתר – צפוי לתביעה בבית הדין לעבודה. על פי החוק, הוא יחויב לשלם את שכרה של העובדת, וזאת לכל הפחות עד למועד החלטת הממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת (במקרה בו אכן ניתן היתר לפיטורים). המעסיק ימשיך לשלם לעובדת את שכרה כאילו המשיכה לעבוד בפועל ועבודתה לא הופסקה, אלא במועד החלטת הממונה המתירה את הפיטורים. זאת למעט מקרים חריגים ביותר, בהם ההיתר ניתן באופן רטרואקטיבי.
במקרה שבו הממונה על העסקת נשים בתמ"ת איננו נותן היתר לפיטורים, המעסיק מחויב לשלם לעובדת את שכרה עד למועד בו ניתן לפטר אותה על פי דין. במשך תקופה זו המעסיק ישלם לעובדת כאמור את שכרה מעבר לתשלום שכר העבודה (אשר לפי החוק יחושב לפי 150% בנסיבות אלה, אלא אם יפסוק בית הדין אחרת). כמו כן, העובדת תמשיך לצבור ותק נוסף לפיטורים ותהיה זכאית לחישוב גמול הבראה, תוספת ותק וכו' על פני תקופת העבודה שאחרי הפיטורים ועד למועד הרשמי בו מותר לפטר אותה על פי חוק.
חשוב לדעת כי במקרה של פיטורים בלתי חוקיים של עובדת בעת טיפולי פוריות והפריה חוץ רחמית, רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי סטטוטורי – ללא הוכחת נזק – עד לגובה של 50,000 ₪.