חוזה עבודה הוא הסכם שמגדיר את הזכויות והחובות של העובד כלפי המעביד שלו. לא קיים חוק ספציפי לחוזה עבודה, ולכן הנושא כפוף לדיני חוזים. המטרה המרכזית של חוזה העבודה היא להגן על שני הצדדים מפני אי הסכמות שעלולות לצוץ בעתיד.
על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב 2002, מעסיק חייב לעגן בכתב את תנאי העסקתו של עובד, גם אם הם סוכמו בעל פה. את תנאי העסקתו הכתובים בחוזה העבודה, יש להגיש לעובד בתוך 30 יום מתאריך תחילת עבודתו.
בחוזה עבודה סטנדרטי יש לציין מספר נושאים:
- פרטים של שני הצדדים (שמות מלאים, מספר זהות העובד, מספר עסק וכדומה).
- תאריך תחילת עבודה.
- הגדרת תפקיד העובד, בו ניתן לפרט את תחומי האחריות שלו ואת עיקר משימותיו
- היקף העבודה – ימים ושעות וציון יום המנוחה השבועי.
- סוג השכר המשולם (שעתי/ חודשי/ גלובלי)
- פירוט אודות שעות נוספות
- זכויות נלוות, כגון זכויות סוציאליות (כחוק או יותר מהמוגדר בחוק), ימי חופשה, בונוסים, תנאים נוספים כמו משכורת 13 ועוד.
- סעיפים נוספים שנועדו להגן לרוב על המעסיק: סעיף אי תחרות, סעיף התחייבות עובד לעבודה למינימום תקופה, שמירת סודיות וכדומה.
שלושה סוגים של חוזים במשפט: חוזה לתקופה בלתי מוגבלת, שלא מצוין בו תקופה של פקיעתו, כאשר פקיעתו תהיה כאשר העובד יתפטר או יפוטר.
חוזה לתקופה מוגבלת, בו מצוין תאריך פקיעתו, המתאים לעובד מחליף, חוזה שנועד לתקופת תגבורת בתקופת החגים וכדומה. חשוב לציין שחל איסור על מעסיק להעסיק עובד לתקופה מוגבלת רק כדי למנוע צבירת ותק של העובד.
חוזה עבור משימה מסוימת – כגון פרויקט או התמחות.
שינוי חוזה עבודה
כאשר מכל סיבה שהיא נדרש שינוי של תנאי מוסכם חוזה עבודה, נדרשת הסכמה גם של העובד וגם של המעסיק, לא משנה באיזה שלב נדרש השינוי. כאשר נדרש לשנות תנאי שאינו מוסכם (תנאי שניתן לקביעה על ידי המעסיק, לפי שיקול דעתו כמנהל או כבעל העסק) – ניתן לשנותו באופן חד צדדי, אך לאחר שהוא פעל בתום לב ולא באופן שרירותי.
הודעה על שינוי בתנאי העסקתו של עובד, יש למסור לעובד בתוך 30 יום מהרגע שנודע לו על השינוי.
דרך נוספת לשנות תנאי מוסכם באופן חד צדדי בחוזה עבודה היא לפטר את העובד ולהעסיק אותו מחדש בתנאים אחרים מאלה שהוסכם – לאחר חתימה של העובד על חוזה העבודה החדש.
