שיקוף מצבה הכלכלי של החברה עומד בבסיס מודל הניהול ההוליסטי, אך למה הוא חשוב? מה ניתן להשיג באמצעותו? וכיצד עושים זאת נכון?
עובדים רבים, גם המצטיינים שביניהם, אינם מתמצאים בנתונים הכלכליים הקשורים לארגון שלהם ו/או בכלל לענף בו הם עוסקים. מאדמיניסטרטורים ועד למנהלי מערכות מידע, ממעצבים ועד למנהלי שיווק – העובדים מתמצאים כל אחד בתחומו כשאין להם למעשה: 1. גישה למידע הכלכלי על הארגון 2. כלים לניתוח והבנת מצבו הכלכלי של הארגון והבנת תהליכים הקשורים ישירות לתחום עיסוקם והשפעתו על המצב הכלכלי.
חברת GOT-JUNK, העוסקת בפינוי פסולת, מעסיקה 165 עובדים, מנהלת מידי בוקר ישיבת עדכון בה העובדים מקבלים מידע – מאקרו – על מצבה הכלכלי של החברה ב-24 השעות האחרונות. חברה זו היא רק דוגמה אחת לחברה שאימצה את מודל הניהול ההוליסטי, המקובל כיום בארגונים רבים, בהם מושם דגש על – שיקוף מצבה הכלכלי של החברה והקניית כלים פיננסים לכלל העובדים כדי להגביר את המעורבות שלהם בהצלחה העסקית.
בחברת GOT-JUNK מתכנסים כמידי בוקר כל העובדים (165 ליתר דיוק) לישיבה כלכלית יומית בה מוצגים להם נתונים מ-24 השעות האחרונות לרבות: דוחות על מספר המבקרים באתר, כמות הפניות דרך המוקד הטלפוני, כמה עסקאות נסגרו, מה היקף ההכנסות ועוד.
ג'רי גרייטון, סמנכ"ל משאבי אנוש בסניף ואן-קובר קנדה, תיאר את המודל בריאיון לאתר משאבי אנוש Human Resources Executive: "מנכ"ל החברה נחשף למודל הזה בזמן שלמד במסלול להכשרת יזמים באוניברסיטת Massachusetts. בשנת 2003 התחלנו ליישם אותו בארגון ואנחנו רואים תוצאות חיוביות מאז. כל עובדי החברה שמים הרבה יותר דגש על עבודה מוכוונת תוצאות / רווחים כי כולם בעצם מבינים את המשוואות האנליטיות טוב יותר וכי הם מקבלים מידע חיוני על בסיס יומי. העובדים שנחשפים למידע כלכלי ומקבלים כלים לנתח ולהבין אותו טוב יותר, מגיעים לרמת התמצאות גבוהה בהרבה מעובדים שלא נחשפים לכך… ישיבות הבוקר שלנו מאפשרות לעובדים הזדמנות להתעדכן בכל מה שנעשה, לקבל פידבק על עבודה טובה וממש לראות תוצאות, לעודד את העמיתים שלהם שהביאו תוצאות ובכלל – זו הזדמנות שלהם להתחבר לחברה, ליעדים ולמטרות שלה, מתוך מקום של הבנה מערכתית מקיפה."
כנראה בעקבות המיתון הכלכלי והמודעות הגוברת כיום בקרב העובדים לכך שלמצב הכלכלי במשק כולו, בענף ו/או בארגון יש השפעות ישירה על ביטחונם האישי והמקצועי, מנהלי משאבי אנוש בארגונים מובילים במשק מזהים אף הם את הצורך של העובדים לדעת יותר על מצבה הכלכלי של החברה ובכלל לקבל מידע כלכלי וכלים להבין את המפה הכלכלית בענף בו הם עוסקים. המגמה הזו הובילה ועדיין מובילה ארגונים רבים לאמץ את שיטת 'הספר הפתוח' open-book strategies אשר בבסיסה עומדת התפישה שכלל העובדים צריכים לדעת ולהבין את מצבה הכלכלי של החברה. מודל זה מחייב את הארגון לפתח ערוצי תקשורת (בינאישיים ו/או וירטואליים) בין ההנהלה לעובדים כדי לאפשר זרימת מידע כלכלי עדכני, בצורה שקופה, באופן קבוע.
רזור סולמון, מייסד חברת התוכנה Achievers, המעסיקה כ-200 עובדים, אימץ אף הוא מודל זהה כבר ב-2006. גם בחברת Achievers מתאספים כל עובדי החברה לבריף (עדכון) יומי קצר בו הם מקבלים נתונים כלכליים על החברה מהיום האחרון, תוך התייחסות לשבוע, חודש והרבעון העסקי. לדברי סלומון, יש למודל זה יתרון נוסף על החינוך הכלכלי והגברת תחושת השייכות והנאמנות של העובדים שהיא פועל יוצא של הבנה, לדבריו: "כאשר כל עובדי החברה מתאספים יחד הלחץ הוא אדיר. צוות שהגיע ליעדים שלו זוכה להערכה ואילו הצוות שלא הגיע ליעדיו מרגיש את הלחץ שבעתיים כי כל עובדי החברה עדים לכך. זה כלי חזק לעורר מוטיבציה ודבקות במטרה בקרב העובדים."
