העסקת מגוון עובדים
בתחומים רבים גיוס עובדים הופכת מיום ליום לעבודה קשה מאוד. ים קורות חיים מול ים של דרישות, או אפס קורות חיים למשרות פתוחות רבות. עם העלייה במודעות על חוקי עבודה וזכויות עובדים, הכוללים בתוכם איסור אפליה, כדאי להעלות על סדר היום את חשיבות גיוס עובדים ממגוון רחב של האוכלוסייה, ולא להשאיר לרגע האחרון כ"אין ברירה" את הפנייה לאוכלוסיות המיוחדות.
כדי להדגיש שאנו לא מתחסדים אלא מציאותיים, הבאנו בפניכם את היתרונות והפתרונות שבהעסקת עובדים ממגזרים מיוחדים, תוך הבנה ברורה שהדבר תלוי תפקיד:
אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות או נפשיות. עמותות רבות מסייעות למעסיקים להגיע לעובדים בעלי מוגבלויות המשוועים להשתלב בשוק התעסוקה. לעמותות כלים בסיוע למעסיקים כיצד להביא להשתלבות מוצלחת של העובד, ונשארות שם בליווי העובד והמעסיק בעת הצורך. יש לתת לרכזות הגיוס את שמות העמותות ואנשי הקשר בעניין.
אנשים מבוגרים. הסברה שבעקבותיה ארגונים נמנעים מלפנות למועמדים מבוגרים היא שאוכלוסייה מבוגרת אינה יודעת להפעיל מחשב. כיום הסברה הזו הופכת להיות ללא רלוונטית. לראייה, ניתן לפגוש ברשתות שונות ובפייסבוק בפרט, משפחות שלמות הכוללות סבים וסבתות. יותר ויותר מבוגרים ואף קשישים יודעים להפעיל מחשב, וגם אם לא, הם מעוניינים מאוד לדעת וללמוד. חשבו כך: עובד צעיר וחסר ניסיון מקצועי כמו עובד מבוגר חסר ניסיון במחשב, יצטרך ללמוד הרבה יותר נושאים מעובד מבוגר, שלרוב מגיע עם ניסיון מקצועי רב רלוונטי. יתרונות נוספים של עובדים מבוגרים מתבטאים בשיקול דעת, פחות "קריזיונרים", יכולים להיות יציבים יותר מבחינה תעסוקתית.
אמהות. הרתיעה מהעסקת אמהות נובעת ממספר גורמים: החשש שבאופן ברור האם לא תוכל לעבוד משרה מלאה. החשש שהעסקת אם במשרה חלקית יביא לתפוקה נמוכה יותר. החשש מהעדרויות בעקבות מחלת הילד. ובכן, ראשית כל, יש אמהות שכן זמינות לעבודה במשרה מלאה. נכון שברוב המקרים הן לא יכולות לעבוד שעות נוספות, אך האם כדאי לוותר על מועמדת איכותית רק משום שהיא לא יכולה לעבוד כל יום 11 שעות? כמה זמן תחזיק מעמד עובדת שאינה אמא, שיום יום תשאר מעבר לשעות המקובלות בעבודה? אמהות, לרוב, הן עובדות מסורות, בעלות מחויבות לפרנסה. האמהות בהחלט תעשה אותן פרודוקטיביות יותר, ובעלות הערכה אדירה למעסיק שיתחשב בהן. בעניין ההיעדרויות הצפויות – כל עובד עלול להיעדר מסיבות אלה או אחרות.
חרדים. כיום מופעלות יותר ויותר תוכניות להעסקת עובדים מהמגזר החרדי. נפתחים קורסים אקדמיים ומסלולים לתארים המזמינים את האוכלוסייה החרדית ללמוד. אדם חרדי שמוכן ללכת על המסלול האקדמי ועובר אותו בהצלחה, יגיע עם נכונות רבה להשתלב בעבודה, גם אם מדובר בארגון חילוני.
אנשים מהמגזר הערבי. ניתן להגיע למועמדים מהמגזר הערבי באמצעות פרסום מודעות בערים הרלוונטיות, בעזרת הרשויות המקומיות ובעזרת פורומים ורשתות חברתיות. השפה מהווה יתרון רב, בעיקר בתפקידי שירות, וכן זמינות העובדים לעבודה בשישי-שבת הנה יתרון גדול.
עולים חדשים. יש תפקידים שאינם מחייבים את ידיעת השפה העברית. ידיעת השפה הרוסית והאנגלית יכולה לפתוח אפשרות העסקת עובדים שהעברית בפיהם חלשה. מובן שהדבר מחייב אנשי קשר בארגון הדוברים את אותה השפה וגם דוברים עברית טובה, על מנת ללמד אותם את התפקיד.
מועמדים המעוניינים בהסבת מקצוע. כיום מערכות סינון קורות החיים לעולם לא יעלו למשל על עורך דין המבקש תפקיד שלא קשור לעולם המשפט. הצפה של עורכי דין, כמו גם מקצועות אחרים, מביאים אותם לשקול ברצינות הסבת מקצוע. אנשים אלה זקוקים לפרנסה, ויעריכו אותה מאוד לכשתגיע. יש למצוא דרכים להגיע לקורות החיים האלה, שאינם תואמים את מילות המפתח המקובלות המגיעו באופן אוטומטי.
גיוס עובדים מהחברה הערבית הינו אינטרס לאומי, חברתי, עסקי מהמעלה הראשונה. אין הכוונה בתגובה זו להדגיש את חשיבות גיוס ערבים על פני אוכלוסיות אחרות שצוינו בכתבה, אלא להרחיב ולהוסיף מספר נתונים בנוגע לאקדמאים ערבים, במטרה להגביר מודעות לסוגיה.
אז למה לגייס אקדמאים ערבים?
1. תחרות על הטאלנט – אקדמאיים ערבים מהווים מקור טאלנט בלתי ממומש. 20% בלבד מהאקדמאים הערבים בוגרי מקצועות המדעים וההנדסה מצליחים להשתלב בעבודה ההולמת את כישוריהם.
2. שיפור כלכלת המדינה – המדינה הציבה יעד לאומי לשיפור אחוזי ההעסקה בחברה הערבית. החברה הערבית מהווה 17% מפוטנציאל כח העבודה ואילו שיעור האבטלה בחברה הערבית עומד על 30% מכלל המובטלים במדינת ישראל.
3. אחריות חברתית – בוגרי אוניברסיטאות ערביים מובטלים בשיעור הגבוה פי 2 מעמיתיהם היהודים.
4. תועלות עסקיות – הרחבת הפעילות ומתן מענה לצורך בפתיחת עסקים; יכולת לתת מענה לקהל לקוחות מגוון; יצירתיות וחדשנות הנובעת מגיוון ההון האנושי; הרחבת פעילות עסקית מול לקוחות דוברים ערבית בארץ ובעולם.
שוויון הזדמנויות בתעסוקה – שווה לכולנו!
ישנו מגוון גדול של גופים וארגונים העוסקים בקידום גיוון בתעסוקה של כלל האוכלוסיות המצוינות בכתבה (אנשים בעלי מוגבלויות, אנשים מבוגרים, אמהות, חרדים, עולים חדשים, ערבים) מידע מרוכז לגבי גופים אלו ניתן למצוא באתר "הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה". בנוגע לחברה הערבית, ניתן לפנות לעמותת "קו משווה" אשר תשמח לייעץ וללוות תהליכי מיון וגיוס של מועמדים ערבים.
ינה נוימן, מנהלת שיווק ויעוץ, עמותת קו משווה – קואליצית המעסיקים לקידום שוויון לאקדמאים ערבים