הם – כלומר מנהלי משאבי אנוש, משתמשים בשלל תירוצים להסביר מדוע אין הם מגייסים מבוגרים לארגון. "זו אוכלוסייה שאין לה מיומנויות בשימוש במחשב", "שמרנית, מקובעת בדפוסי עבודה ישנים", "פחות דינמית וגם לא תשתלב בתרבות הארגונית", "לא ממש בריאה ותיעדר בכל שני וחמישי" ועוד סיבות דומות או פשוט תירוצים.
הסיבות עמוקות הרבה יותר. בעבר דימוי הגיל המבוגר היה שונה לחלוטין, אז ייחסו לאדם המבוגר תכונות כגון שיקול דעת, בגרות, חוכמה שמקורה בניסיון חיים, ראייה חסרת משוא פנים והעדר התלהמות. המונח האנגלי Sage מתאר במילה קצרה אחת את אוסף הדימויים. דימוי זה רווח אף בתרבויות אחרות, לדוגמה בקרב האינדיאנים הביטוי "זקן השבט" נאמר תמיד בהקשר חיובי.
שינויים תרבותיים שמקורם בהתפתחויות הטכנולוגיות האדירות של המאה האחרונה והשינויים החברתיים שבאו בעקבותיהם, החליפו את הדימוי שהקנה יתרון לגיל בדימוי שונה לחלוטין. היום "העולם שייך לצעירים", הם אלו המסוגלים להתמודד עם האתגרים החדשים, להשתלט במהירות על הפיתוחים הטכנולוגיים, להבין אותם וליישם אותם בתוך שעות.
הגיל הפך מנכס לנטל ואלפי מבוגרים בוחרים בגלוי או בסמוי, אופן התנהלות של צעירים – בלבוש, בסגנון הדיבור ובמקומות הבילוי. מנהלים צעירים שבויים בתוך שלל הסטריאוטיפים החדשים שנוצרו, ככלות הכול עובדת היותם מנהלים צעירים היא עצמה תוצר של הסטריאוטיפ הזה, הרואה בהם עצמם את חזות העתיד.
ברובד העמוק יותר, גיוס מבוגרים לארגון מכרסם באתוס החדש שנוצר ומקנה לצעירים זכויות יתר, וכמו כל אליטה, אף זו תטרח לשמר את זכויות היתר שלה וליצור אידאולוגיה ארגונית שתיתן לגיטימציה לזכויות אלו. מה שמאפיין, בין השאר, את "האידיאולוגיה הארגונית החדשה", היא הנתק ההולך וגובר בין הדור הצעיר להוריו.
כרסום הסמכות ההורית היא סוגיה המעסיקה עשרות חוקרים ברחבי העולם. לטוב ולרע בוחרים אלפי צעירים למרוד במסורת ובסמכות ולעצב את השקפת העולם שלהם מן היסוד. עובד מבוגר מזכיר להם את הדמות ההורית אותה הם טורחים כל כך למחוק . אפשר שאין זה רצוי לארגון, אבל מנקודת המבט הפסיכולוגית – זה די מובן…
אז למה באמת משאבי אנוש לא רוצים מבוגרים?
לדעתנו השאלה עצמה אינה נכונה!
זה לא שמשאבי האנוש אינם רוצים אותם, זה שהתרבות והחברה שאנו חיים בה הרגילו אותנו לחשוב במונחים מסוג מסויים ומהם נגזרים בעיות העסקה של האוכלוסיה המבוגרת.
לדוגמה: נהוג לחשוב כי עובד מבוגר ובעל ניסיון לא יהיה מרוצה בעבודה בשכר נמוך (וזוהי מדרגת הכניסה לארגון), אף אחד לא רוצה לשכור מישהו שיהיה חסר מוטיבציה. מאותה הסיבה, הוותק והניסיון, ייתכן כי פוסלים מועמד מבוגר בגלל שהתפקיד קטן אליו, או במילים המכובסות 'אתה אובר קווליפייד', ולכן לא תיהיה לו מוטיבציה לעבודה.
אך הגיע הזמן לשנות פרדיגמה זו, שכן היא לא מבוססת על מחקריםואין מאחוריה שום מדע. העסקת מבוגרים צריכה להתפס כנכס לארגון, ושילובם של מבוגרים במקום העבודה יכולה להעניק גם יתרונות.
בעידן בו תוחלת החיים גדלה, עובדים נשארים שנים רבות יותר במעגל העבודה וקצב התחלופה של העובדים במקומות העבודה גדל, דווקא קליטה וגיוס של עובדים מבוגרים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של מרבית מנהלי משאבי האנוש. בתקופה בה חמישים פלוס נהפך לארבעים פלוס, אי קליטת מבוגרים למקומות עבודה יכולה רק להכשיל אותנו בעתיד.