דיני עבודה
החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה, אשר נכנס לתוקף לפני כחודש וחצי ואשר צפוי ללא ספק לחולל שינויים מהותיים באכיפת חוקי עבודה על מעסיקים במשק הישראלי, מחזק מגמת חקיקה ברורה בשנים האחרונות. במסגרת זו, לצד ההסדר העיקרי המטיל חובות על התאגיד המעסיק, נקבעות הוראות אשר מטרתן להטיל אחריות אישית על בעלי תפקידים לביצוע. על כך ברשימה זו.
המנהל אחראי – מתיקון 24 לחוק הגנת השכר ועד לחוק להגברת אכיפה
ה- 1.2.2009 היה יום משמעותי מבחינת משפט העבודה. במועד זה נכנס לתוקף תיקון מספר 24 לחוק הגנת השכר אשר במסגרתו הונהגו מספר רב של שינוים משמעותיים ביותר בכל הנוגע לזכויות עובדים. נזכיר את עיקרי השינויים – עוגנה בחוק החובה למסור לעובד תלוש שכר; נקבעה רשימה מפורטת של רכיבים ונתונים אשר חובה לפרטם בתלוש השכר; ניכויים פסולים משכר עובד והימנעות מהעברת ניכויי שכר ליעד, הוגדרו כעבירות פליליות חמורות; הדרך לרישום שעות עבודה ומנוחה של עובדים הוגבלה לרישום ידני יומי או רישום יומי באמצעות שעון נוכחות ועוד.
מדובר היה במעשה חקיקה אשר הסדיר נושאים חשובים ביותר בתחום אחריות המעביד. אחריות זו הורחבה כאמור, גם למישור האישי. בסעיף 26 לחוק הגנת השכר הוטלה חובה אישית, על נושא משרה בתאגיד "לפקח ולעשות כל שניתן" למניעת כל אותן הוראות חוק אשר תוקנו במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר ואשר הפרה שלהן נקבעה כעבירה פלילית.
נושא משרה אשר אינו עושה כן, עובר עבירה אשר העונש שלצידה הינו מחצית הקנסות שלצד העבירה אותה נכשל הוא מלמנוע. בתיקון 24 הוטלה אחריות זו על "מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה". חלקה האחרון של ההגדרה הינו רחב ביותר ועשוי לכלול בנסיבות מסוימות גם בעלי תפקידים ומנהלים כגון מנהלי משאבי אנוש, חשבים, מנהלי חשבונות ועוד אשר בעבר יכולים היו 'לישון בשקט'. על כל אלו הוטלה לפתע אחריות אישית.
אותה מגמה של הטלת אחריות אישית על מנהלים נשמרה גם במסגרת החוק להגברת אכיפה של חוקי עבודה. כידוע, חוק זה אוכף כ- 50 הוראות חוק שונות הנוגעות לזכויות עובדים באמצעות מנגנון של הטלת עיצומים כספיים בסכומים של בין 5,000 ₪ ל- 35,000 ₪ לכל הפרה. לצד זאת הוטלה בחוק חובה על מנכ"ל התאגיד "לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה" של אותם סעיפי חוק.
על מנכ"ל אשר נכשל בקיום חובתו זו ניתן להטיל עיצום כספי בגובה 1/4 מהסכום אותו ניתן להטיל על התאגיד. זאת ועוד, בחוק להגברת אכיפה הוסדר גם הנושא של חובות מעסיק כלפי עובדים של קבלני שירותים בתחומים של שמירה, ניקיון והסעדה. הוטלה אחריות אישית פלילית על מנכ"ל התאגיד לתיקון הפרה של חוקי עבודה כלפי עובדי קבלן שירותים.
מדובר אפוא במסר עקבי לבעלי תפקידים: אל תטמנו ראשכם בחול ואל תסמכו על "מסך ההתאגדות" כמסתור.
אז מה עושים? … בלי פניקה!
הדין מצפה מבעלי משרה רלוונטיים לפעול באופן סביר, לא יותר מכך אך לא פחות מכך. ראשית, יש להקפיד על שמירה על זכויות עובדים כפי שאלו קבועות בדין. משמעות הדבר הינה, כי על הארגון ומנהליו להקצות מידה סבירה של משאבים ומאמץ לנושא זה. ניתן למנות ארבעה שלבים הכרחיים לטיפול יסודי בסוגיה:
ראשית, יש לבצע חלוקה ברורה של אחריות. למפות באופן ברור את הנושאים הרלוונטיים לזכויות עובדים, ולמנות בתוך הארגון עובדים שיהיו אחראים להם.
שנית, יש לוודא, כי לעוסקים בתחום יש ידע והכשרה מתאימים. בעלי תפקידים כמו מנכ"לים, חשבים, מנהלי משאבי אנוש, מנהלי שכר ובעלי תפקידים רלוונטיים אחרים, צריכים להיות בעלי ידע בסיסי בתחום משפט העבודה. יש לתחזק באופן שוטף ידע זה.
שלישית, יש לוודא העברת הכללים והידע לארגון כולו באמצעות נהלים מחייבים, הדרכות פנימיות וכדומה.
ורביעית, יש להיעזר בגורמים מקצועיים חיצוניים, כגון יעוץ משפטי בתחום משפט העבודה (בהקשר זה יש לשקול קבלת חוות דעת משפטיות אשר באותם נושאים בהם קיימת מידה מסוימת של אי וודאות על רקע נסיבות הרלוונטיות לארגון), יעוץ מגורמים בתחומי ידע ממוקד כמו מניעת הטרדה מינית והגנת פרטיות, יעוץ פנסיוני ועוד.
