מדען שהועסק בחברת תרופות (המפתחת פטנט בתחום התפקוד המיני), היה אמור לחתום על רישום תרופה כפטנט בארץ ובחו"ל. סעיף זה נכלל בהסכם העבודה שלו אולם בבוא העת, כאשר הוא נדרש על ידי החברה לרשום את הפטנט לאחר שלב הפיתוח, הוא הציב תנאי משלו: הוא יחתום על הפטנט רק באם יזכה בהטבה בתנאי העסקה.
הזכויות על הפטנט היו כאמור נתונות לחברה מכוח החוזה, אולם סירובו של המדען לחתום על הפטנט פגע באופן משמעותי בחברה, היות שרשויות רישום הפטנטים מעניקות משקל רב לחתימת הממציאים (במיוחד הרשויות בארצות הברית).
בעקבות המחלוקת הופסקה עבודתו של המדען והוא הגיש תביעה לפיצויי פיטורין בבית הדין האזורי לעבודה בת"א. בכתב התביעה הציג המדען את גרסתו לפיה מדען אחר שעבד לצדו הוצג באופן שקרי כאחד ממפתחי הפטנט ולכן הוא סרב לחתום עליו. בעקבות סירובו לחתום על הפטנט, החברה פיטרה אותו ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
שופטת בית הדין לעבודה, אריאלה גילצר-כץ, דחתה את התביעה ופסקה שהתנהגות המדען הוכחה כהתנהגות אשר לא הייתה בשל "נסיבות אתיות" אלא בגין ניסיונו לשפר את תנאיו ולדרוש שדרוג חוזה כתנאי לחתימה. פסק הדין קובע כי העובד הפר את הסכם העבודה מול החברה (בו הוא מתחייב לחתום על כל מסמך משפטי בעתיד וכן לעשות כל שיידרש ממנו לשם ההגנה והרישום של הפטנט) כאשר מאן לחתום על הפטנט. עוד נפסק כי הדרישה שהציב המדען – לשיפור תנאי העסקתו – כתנאי לחתימה על הפטנט מהווה 'סחיטה', מה שמהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויים.
אשר על כן, דחה בית הדין את תביעתו לפיצויי פיטורין. בית הדין לעבודה על פסק גזר על המדען הוצאות משפט ושכר טרחה למעסיק בסך 9,000 ₪.
למידע נוסף בנושא זכויות וחובות המעסיק, לרבות התייחסות לסוגיית הפיצויים, הנך מוזמן/נת ליום עיון בנושא:
העולם הפנסיוני בראיית המעסיק אשר יתקיים ב-19 ביולי 2012
