השבוע העברתי סדנת הכשרה לצוערי מנהלה קורס קצינים ייעודי בחיל-אוויר בבסיס עובדה וגיליתי כמה דברים מפתיעים על מי שיהיה אמון על הגורם האנושי בצבא ודור העתיד של מנהלי משאבי אנוש – דור העתיד המורכב מדור ה- Z (גילאי 14-18) וגם משאריות של דור ה-Y (גילאי 17-30).
כשפנו אלי להעביר סדנת הכשרה לצוערים וקצינים בחיל אוויר, ניסיתי להתוודע מעט לעולם שלהם על מנת להתאים את הסדנה אותה אני מעבירה לאוכלוסייה אזרחית, שמגיעה ברובה עם ניסיון בחברות וארגונים.
פגשתי חבר'ה מוכשרים להפליא בני 18-21, שבאחריותם להנהיג ולהוביל (כבר מהיום הראשון לאחר הקורס) מערכת לוגיסטית מסועפת עד לרזולוציות דקות. על כתפיהם מונח ניהול ההון האנושי הנכנס ליחידה לרבות שיבוצו, אחראיות ופיקוד על צוות גדול שבמקרה הטוב צעיר ממנו בכמה חודשים והדרך הנכונה לנהל אותם – את חיילי העתיד – היא ברתימתם ולא דרך פקודות שעפות באוויר (אגב הטכניקה של פקודה = ביצוע – פסחה מהעולם בארגונים ונתגלתה כבלתי אפקטיבית כיום גם במערכות פשוטות כבצבא). אז נכון שהיררכיה ופקודות הם חלק בלתי נפרד מהמהות הצבאית אך ההצדעה כיום מגיעה ברובה עם משמעות לתהליך.
הניסיון לגישור הפער בין הקורס לעבודה בשטח קיים מטבע הדברים, אך יש נקודות שבהן כל אחד ואחד שבחר / ניבחר לעסוק בתחום הזה חייב להיות מצויד בו – בכישורים של יחסי אנוש, תקשורת בין-אישית מעולה, יכולת הובלת תהליכם וניהול זמן אפקטיבי. בכל אלו הסדנה אכן התמקדה אך נשאלת השאלה איך מטמיעים זאת? ומורכב עוד יותר, אך מבצעים זאת הלכה למעשה?
המסקנה הנה כי כיום הכרחי גם במסגרת הצבאית לפעול בשטח כארגון צעיר וממותג בו כל חיל נידרש "להילחם" על כל מתגייס, באמצעות מיתוג נכון, תוך יצירת משמעות לתפקיד ואווירה וסביבה חברתית מחברת. למפקד צריכה להיות יכולת בין-אישית גבוהה וכושר מנהיגות, תוך הבנה והתאמה לחייל בפיקודו. נכון, החייל מחויב להתייצב לשיבוץ והתפקיד שהוחלט עבורו ואופן הביצוע הוא שרירותי אך – בידיו יש את הבחירה של איכות הביצוע.
דילמות – מפקד או מנהיג?
לקצינים היום יש אתגר משמעותי בהתמודדות עם דור ה-Z והכלים שניתן היה להתמודד אתם בעבר לא רלוונטיים עבורו כיום. כשהדור משתנה הכלים וההתמודדות בסיטואציה חייבים להשתנות ולהתאים את עצמם.
החיילים כיום בטוחים בעצמם, הם שואלים שאלות, מנהלים משא ומתן ולא לוקחים דבר כברירת מחדל, דבר המצריך את המפקד לייצר נגישות וזמינות לחיילים תוך חיבור לעולם שלהם, דיבור בגובה העיניים תוך אתגר של שמירה על טון פיקודי ברור והיררכיה ברורה שלא קיימים באזרחות.
יצירת שיתוף פעולה עם דור ה-Z הנעשית בצורה של הנחתת פקודות ללא הסבר של החזון / המטרות / הערכים שמנעים את המפקד לפעולה, הם טובים לטווח הקצר, אך לבניית הסכר ותשתית יציבה לטווח הארוך – נידרש שינוי תפישה. יש להזכיר לחיילים (אך קודם כל לעצמך!) שהמפקד הנמצא בראש הפירמידה תלוי בחיילים שמחזיקים אותו.
בניית אמון בקרב דור ה-Z מבוססת על יצירת אמון מלא עם הצוות הפיקודי והידיעה הברורה כי הוא שם עבורו, מגבה ותומך.
משמעות בדור ה-Z: נדרשת הענקת משמעות לחייל ותחושה של תרומה פעילה לעשייה. אסור לקחת את העבודה הקשה כמובנת מאליה.
שימור דור ה-Z בשיטת ה'אני סומך עליך': החייל נידרש לדעת כי סומכים עליו בביצוע המשימות וכי הוא מסוגל לעמוד בהן. חשוב לפרגן, לתת במשוב חיזוקים חיוביים –ולא לשכוח להגיד תודה!
הצבת גבולות: יש להציב גבולות ברורים. החייל לא צריך לפחד ממך אך בהחלט לכבד אותך ולבצע את פקודתך.
הקשבה: תמיד להקשיב לחיילים גם אם המילה האחרונה – היא שלך. ההקשבה מאפשרת פרספקטיבה נוספת ולצד השני, היא מעניקה תחושה של תרומה וחיבור לעשייה.
הצבת יעדים ראליים: לא למתוח את החבל יתר על המידה.
והכי חשוב לזכור שהמטרה היא משותפת והצלחה של היחידה היא הצלחה שלנו! כל אלה הופכים מפקד למנהיג שיוכל להכריז אחרי!
*מאמר מאת: דליה שלו, מנהלת משאבי אנוש
