עשר שנים בלבד בענף משאבי האנוש הספיקו לחני לאופר להתברג לסמנכ"לות משאבי אנוש של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, החל מאוקטובר הקרוב.
לאופר (נשואה, תושבת מודיעין), מכהנת כיום בתפקיד זהה בקבוצת הטקסטיל הישראלית בגיר. החברה מעסיקה 2,300 עובדים בכל העולם, כאשר מטה החברה נמצא בישראל. בדומה למפעלי תעשייה רבים – בכדי לחסוך עלויות מייצרת החברה במצרים, וייטנאם וסין כשהתוצרת משווקת באירופה ובארצות הברית. עוד קודם שימשה כמנהלת משאבי אנוש במרכזי הפיתוח הגלובליים בחברת ההיי-טק קומברס.
במשרתה באוניברסיטה, תהיה לאופר אחראית על כ-50 עובדים במחלקת משאבי האנוש. עד שתיכנס לתפקיד בפועל, היא פוקדת מעת לעת את שערי הקמפוס ומשתתפת בישיבות חשובות הנוגעות לתפקידה החדש במקביל לעבודתה הנוכחית בבגיר. למרות זאת, סירבה לאופר לחשוף את תפישתה המקצועית שהיא מתכוונת להחיל כאשר מינויה ייכנס לתוקף, כמו גם את השינויים הפרסונליים העתידיים באוניברסיטה.
לאופר נכנסת לנעליה של פנינה קרן, כיום סמנכ"ל משאבי האנוש החדשה של בנק ישראל. בדרך לתשובה החיובית שקיבלה אשר למשרתה החדשה, צלחה לאופר סוללת משוכות שכללה מכרז פנימי של האוניברסיטה ומכרז חיצוני אליו ניגשה, ראיונות ומבחנים. "התהליך היה ארוך, מורכב ועתיר משאבים", סיפרה לאופר בשיחה ראשונה מאז המינוי עם חדשות HRus. "היו שני מכרזים, ראיונו רוחב ועומק, מבחני התאמה ובדיקה מדוקדקת של ממליצים על-ידי גורם חיצוני לאוניברסיטה. נהוג לחשוב שתפקידים כאלה הם תפורים וכל מיני 'פוילישטיקים' – ועובדה שלא".
להתחיל מאפס
עוד קודם ניגשה למכרז, דבר קיומה של המשרה נודע לה לגמרי באקראי כאשר את עיניו של בן-זוגה צדה ידיעה שפורסמה באתר HRus על כך שהאוניברסיטה הדרומית מחפשת סמנכ"ל כוח-אדם. "אם לא הייתי רואה את הידיעה שלכם לא הייתי מגיעה לפוזיציה הזאת", היא מעידה. כל השאר, כפי שנהוג לומר – היסטוריה.
בעברה עבדה לאופר גם בענף הבנקאות. הנדודים בין תחומים שונים בתכלית מעלים את השאלה האם באמת כדאי להתחיל מאפס, גם אם אתה כבר איש מקצוע ותיק במשאבי אנוש, ולנדוד בין מקומות עבודה אחת לכמה שנים. "אני מאמינה בערך המוסף שאני מביאה איתי. הקריירה שלי בנויה ממגוון מגזרים. בכל עולם יש תרבות שונה. באיזשהו אופן זה מחייב אותי ללמוד מאפס, אבל אי אפשר לקחת ממני את מה שצברתי במהלך שנותיי. בוודאי כשאתה בא למקום חדש אתה לומד את התרבות הארגונית. זה קצת להתחיל מהתחלה. צריך לתת כבוד למקום, לא להגיד אני יודעת".
היית יכולה לעבוד בארגון קטן ומתפתח, שבו את האדם היחיד שמנהל את כוח האדם ולמעשה "וואן מן שואו"?
"חשובה לי יכולת ההשקעה. חשוב לי שאוכל לנהל שינויים ולהוביל שינויים. דעתי צריכה להישמע. ברגע שאני בורג קטן במערכת ואין לי יכולת להזיז, אז חבל בשבילי ובשביל הארגון שלקח אותי. היכולת לשנות קיימת בשני סוגי הארגונים – גדולים וקטנים. כשיש מנכ"ל שהשקפת עולמי היא שמשאבי אנוש היא ערך אסטרטגי, אז את עצמך הפרטנרית שלו. את יד ימינו. ככה זה עובד בבגיר והתרשמתי שכך זה יעבוד באוניברסיטה".
אז עכשיו תיאלצי לעשות רילוקיישן לבאר-שבע?
(צוחקת) "אני כל הזמן אומרת שבבגיר הייתי צריכה לטוס למקומות שכוחי אל. באר-שבע קרובה יותר, 50 דקות לכל כיוון".
