"אחרי החגים יתחדש הכל
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה, גם אתה תתחדש"
השיר הזה של נעמי שמר, שמבטא את השקט של החג, מביע בקול את מה שרוב מחפשי עבודה ומגייסי העובדים אומרים, כל אחד בעניינו: "אחרי החגים". אך האם זה נכון להמתין לתקופה של אחרי החגים, לאבד חודש עבודה (פעמים בשנה), ולדחות את תהליכי גיוס העובדים תוך יצירת נזק מצטבר לארגון?
השקט ברחובות במהלך חול המועד (וראש שנה וכיפור לפני כן) – פאוזה של עולם העבודה הגועש והרוגש, ורגע לפני ההתחדשות – מעלה שאלות האם כדאי לעבוד בחיפוש עבודה בתקופה של חגים? האם שווה לחפש עובד, או להתחיל העסקה של עובד חדש בתקופה הזאת, כשבמקרים רבים החברה פועלת במתכונת חלקית?
סקר שערך אתר אולג'ובס בקרב 1,000 מחפשי עבודה, מצא כי 77% ממשיכים לחפש עבודה במהלך החגים, ואף משקיעים בכך יותר מאמץ דווקא בתקופה זו. מצד שני, הנה כמה דברים ששמעתי ממכריי מחפשי העבודה, ומנגד מהעוסקים בגיוס עובדים על "אחרי החגים":
- אחרי החגים ניתן פוש בגיוס המורכב הזה. ממילא אף אחד לא יחפש עבודה כשכל מה שיש בראש זה לחפש מה לעשות עם הילדים.
- אחרי החגים אני אתחיל לשלוח קורות חיים. מי מגייס עובדים במהלך חול המועד? בטוח כולם בחופשה מרוכזת.
- אפרסם את מודעות הדרושים לפני החגים כדי לצבור כמות של קורות חיים. את תהליך החיפוש והגיוס אתחיל מייד אחרי החגים.
- לא קיבלתי טלפונים לגבי הצעות עבודה, אך בטוח אקבל מבול אחרי החגים.
- מה אני עושה במשרד בחול המועד? אף מועמד לא עונה לי לטלפון.
- בקושי קיבלתי קורות חיים. בטוח נוצף אחרי החגים.
- אחרי החגים נאגור כוחות, נהיה עובדים טובים יותר, נצליח לגייס באופן יעיל (על אותו משקל של "בשנה הבאה").
- אחרי החגים נקיים סיעור מוחות ונשבור את הראש ביחד מאיפה נביא עוד מועמדים.
- הנה מעסיק שפרסם ועדכן מודעה בתקופת החגים. כנראה הוא צריך עובד ממש בדחיפות. אני מייד שולח קורות חיים, ומצפה לטלפון עוד היום.
- אם זה נכון וכולם עסוקים בלנפוש, אז יש פחות מתחרים על כל תפקיד אז אולי באמת אקבל טלפון עוד היום?
- השבוע אין לי זמן להתעסק בגיוס, יש לי כאן עוד עשרות עובדים שעדיין לא הגיעו לקחת את השי שלהם לחג.
אז כמי שגייסה עובדים גם בתקופות החגים וגם כמי שלגמרי במקרה פעמיים התחילה לעבוד דווקא בתקופת החגים – תדעו כולכם שזו אחלה תקופה לקלוט עובדים, זו אחלה תקופה להתחיל לעבוד. תקופה רגועה שמאפשרת לעובד להיכנס לחברה באופן רגוע, לקלוט אותו כמו שצריך ולהדריך אותו בסבלנות וברוגע יחסי. כעובדת, לעשות עבודת הכנה בשטח על החברה ועל התפקיד. לשני הצדדים זה מאפשר להיכנס בהדרגה למים ולא לקפוא מקור, לשאול את כל השאלות, ולנחות לשדה הקרב, ללחץ האמיתי – רק אחרי החגים.
