גיוס חרדים, אבל במובן אחר: שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ב45% בשנה האחרונה. כך עולה מסקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אותו מביא בנק ישראל במסגרת דו"ח שיפורסם בסוף החודש. שיעור התעסוקה של הגברים החרדים בשנת 2009, לעומת זאת, עמד על כ-39% ומאותה שנה חלה העלייה.
עיקר הגידול בתעסוקה הוא בענפי המגזר העסקי. יתכן ששנת הסתגלות שקבעה ועדת טל לעוזבי ישיבות כדי להקל על השתלבותם בתעסוקה תרמה לגידול במספר המועסקים.
הקושי הקיים בניתוח השינויים בדפוסי התעסוקה של חרדים הוא בהגדרה ובזיהוי של אוכלוסיות חרדיות בנתונים הרשמיים ובסקרים. בסקרי כוח האדם משק בית מזוהה כחרדי אם נכללו בו מי שמוסד ההשכלה האחרון שלמד בו הוא ישיבה גבוהה. הגדרה זו כוללת את אוכלוסיית בוגרי הישיבות הלא-חרדיות, כישיבות הסדר, ומוציאה ממנה בני ישיבות חרדים שלמדו במוסד אחר לאחר סיום לימודיהם בישיבה.
בעיית הזיהוי של האוכלוסייה החרדית מחריפה עם יישום המדיניות לעידוד התעסוקה בקרבה, שכן בהשפעת מדיניות זו חרדים רבים פונים לרכישת השכלה גבוהה במוסד שאינו ישיבה. כך שיתכן שבפועל ישנם אף יותר מחפשי עבודה מהמגזר החרדי.
בניתוח הנתונים קיימת הבחנה בין תעסוקה באופן כללי, לבין תעסוקה במגזר העסקי שאינו נחשב לעיסוק מסורתי המזוהה עם המגזר החרדי, כגון משגיחי כשרות, שוחטים וכדומה.
בדו"ח של בנק ישראל נאמר שלמרות העלייה המהירה בשיעור התעסוקה של חרדים, השגת היעד אותו הציבה לעצמה הממשלה – גידול של 63 אחוזים – עדיין רחוק.
עובדים, אבל פחות
השאיפה לשילובם של החרדים בחיים הכלכליים מחייבת גידול ניכר של שיעור תעסוקתם בענפי המגזר העסקי. בדו"ח נמצא כי מספר שעות העבודה השבועיות של המועסקים החרדיים נמוך משמעותית מזה של יהודים אחרים. עובדה זו מחזקת את הטענה כי שכרם של העובדים החרדיים נמוך מאוד ומקשה על יציאתם ממעגל העוני, ואולי אף מהווה בעיניהם שיקול האם כדאי לצאת לעבוד.
הגידול הנמשך של עובדים חרדים בשוק העבודה והיעד המשמעותי שהציבה הממשלה לשנת 2020 – עליה של 63 אחוזים כאמור, יכול בעתיד להוות בשורה לעולם הגיוס. אם למצוא עובד איכותי אף פעם לא היה פשוט, אולי בעתיד הלא רחוק תפתח אפשרות נוספת של פנייה למגזר שלם שהיתרון שלו הוא האחריות והדאגה לפרנס משפחה מרובת ילדים.
