ישראל משתרכת מאחור בכל הנוגע לשילוב עבודה ומשפחה. היעדר הסברה, תמיכה ושוויון הזדמנויות מגדרי בתחום שילוב עבודה-משפחה מחריפים את הפער בינה לבין מדינות מפותחות אחרות. כך עולה מהשוואה שנערכה לאחרונה במסגרת סקירת ספרות במנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.
במדינות מפותחות רבות, בעיקר במדינות צפון אירופה ומערבה, קיימים הסדרים והטבות להורים עובדים, כדי לתמוך ולקדם שילוב העבודה והמשפחה. המדינה, הארגונים הבינלאומיים והמעסיקים שמים דגש על פיתוח מסגרות טיפול איכותיות, מסובסדות וגמישות לילדים וגם על הגברת מעורבות האבות בטיפול בילדיהם.
מטרתה של הסקירה שנעשתה על ידי ד"ר מיכל פרנקל, החוקרת מזה שנים הסדרי עבודה-משפחה בחברות רב לאומיות והשפעתם בקרב עובדי הייטק בישראל, הוא ללמוד מהניסיון הבינלאומי בנושא, ולסייע לקובעי המדיניות בשיפור החקיקה והתמיכה בתחום זה בישראל.
תלויים בסבתא
מתן האפשרות לעובדים להתפרנס בכבוד ולמצות את יכולותיהם המקצועיות, מבלי שפעילותם בשוק העבודה תמנע מהם להיות שותפים פעילים ומעורבים בגידול ילדיהם, תורמת לצמיחה כלכלית במדינה. גם הפחתת התלות של ההורים הצעירים בהוריהם שלהם ובקרובי משפחה אחרים בהם הם נאלצים להיעזר – הנו יעד מרכזי ומובן מאליו במדינות מפותחות רבות באירופה ובארגונים הבינלאומיים.
המחקר העלה ארבעה נושאים שבהם יש לפעול על מנת לשפר ולקדם את השילוב בין צרכי העבודה למשפחה:
- פיתוח מסגרות טיפול איכותיות, גמישות ומסובסדות לילדים.
- תמיכה בפיתוח הסדרי עבודה גמישים ולא שגרתיים, תוך אכיפה של חוקי עבודה והבטחת תנאי עבודה טובים לעובדים במשרות אלה.
- מענקי הטבה להורים עובדים, כך שיוכלו להשתמש בהם בעיקר כאשר הם נאלצים להיעדר מהעבודה בזמן מחלת הילד או בזמן חופשות בגן ובבית הספר.
- מתן הקלות גם לאבות במטרה לחזק את מעורבותם בטיפול בילדים.
מהמחקר עולה כי ישראל מיישמת את המינימום הנדרש בלבד במרבית הנושאים, וזאת על אף רפורמות שונות שנעשו בתחום. דוגמאות לפעילות בתחום הן חקיקת החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים בשנת 2008. וכן הקמת מועצה ציבורית על ידי משרד התמ"ת בשנת 2010 הכוללת חברים מתחום המגדר ושוק העבודה, במטרה ליישם את החוק. למרות זאת בפועל – ישראל עדיין אינה מקדמת ותומכת בשילוב ההורות עם העבודה.
שר התמ"ת, שלום שמחון אמר שישראל חייבת לשקול בשנים הקרובות את מדיניות הרווחה המשפחתית שלה, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות המתקשות עדיין לשלב בין עבודה לבין טיפול במשפחה. הרפורמות שנעשו עדיין בחיתוליהן ואינן זוכות לתשומת לב ציבורית מספקת.
