היגיינה אישית היא רק ההתחלה ובריאות העובדים היא מעל הכול, אלא שיש נושאים רבים אחרים הקשורים לניקיון המשרד. מחקרים בתחום הניהול מצביעים על הקשר בין משרד נקי, לבין היחס של העובד למקום העבודה וכתוצאה מכך להגדלת התפוקה. משרד נקי יוצר סביבת עבודה נעימה יותר ובסביבה נעימה יותר עולה גם התפוקה. זה נכון לא רק בפסי ייצור למכוניות, אלא גם בתחום ההייטק והתקשורת ובכל ארגון מודרני אחר. קיים גם ההיבט הפרקטי – שולחן עבודה נקי מאפשר התנהלות יעילה יותר בחיי היום יום.
היבט אחר הוא הקרנת הסביבה על הלקוח. בארגונים העוסקים במתן שירות או אלו אליהם מגיעים לקוחות לפגישות, סגירת עסקאות וכיו"ב, מקרין הניקיון מכובדות המשפיע באופן עמוק וסמוי על תחושת הלקוח מהארגון עצמו. ניקיון חיצוני משדר גם ניקיון פנימי והוא זה שלעיתים חשוב בהחלטה לשוב ולקבל שירות ממקום העסק או לחתום על העסקה.
שמירה על ערך הנכס והציוד הנמצא בו הם היבט לא פחות חשוב. הצנרת בשירותים שאינם נקיים נוטה להיסתם ולגרום עלויות מיותרות לארגון, שלא לדבר על השבתת השירותים לימים אחדים… כך גם לגבי ניקיון המשרד והציוד שעשוי להיות יקר הנמצא בו כמו מערכות מחשוב, טלפוניה חשמל ומערכות מיזוג אוויר.
התקשרות עם אחת מחברות הניקיון הפועלות בשוק היא בלתי נמנעת. בהקשר זה ראוי כי מנהל משאבי האנוש בארגון, יקפיד להתקשר עם חברה בעלת מוניטין מוכח. לאחר ההתקשרות יש להגדיר מראש רשימת מטלות מדוקדקת לה נדרשים עובדי חברת הניקיון. אין זה מספק לסכם על 'ניקיון השירותים', ראוי לפרט למה בדיוק מתכוונים, לקבוע בכל כמה שעות תיעשה סריקה בשירותים כדי לוודא שהם נקיים.
מטבחון העובדים צריך להיות מצוחצח והשלטים התלויים בכניסה כמו "סיימת לשתות שטוף את הכלים" לא תמיד עוזרים, בעיקר לאלו שנכנסו ללגום כוס קפה בין ישיבה אחת לשנייה. גם לא לשכוח את החלונות- ממש כמו בבית. רשימה מסודרת כזו תאפשר גם למנהל משאבי האנוש לבדוק מעת לעת האם עובדי חברת הניקיון אכן מבצעים את המטלות והיכן צריך לשפר.
