העסקה, חופשות חג ושכר בחג סוכות וחג שמחת תורה

חג הסוכות חל השנה ביום שישי ה-29 בספטמבר וחג שמחת תורה חל ביום שישי ה-6 באוקטובר. בין שני החגים חל חול המועד סוכות.

יש מקומות עבודה שנוהגים לעבוד בהם יום עבודה מקוצר ויש מקומות עבודה שנוהגים להוציא את כל העובדים לחופשה מרוכזת.

לאור העובדה שהשנה חלים שני החגים בימי שישי, הכללים לגבי עבודה בערב החג מתייחסים רק למקומות עבודה שבהם עובדים בימי שישי. ערב החג הוא יום עבודה מקוצר אבל תשלום השכר עבורו הוא של יום עבודה מלא.

יום העבודה בערב החג הוא בין חמש לשבע שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

בדרך כלל, במקומות בהם אין הסכמים או נהגים, המעסיק ונציגות העובדים יכולים להסכים על אחת משתי האפשרויות הבאות: יום עבודה בן שבע שעות בתשלום של שמונה שעות, או יום עבודה בן שמונה שעות בתשלום של תשע שעות.

אלא שהשנה כאמור, ערבי החג חלים ביום שישי. לכן, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, במקומות עבודה שעובדים בהם ששה ימים בשבוע, בערבי חג ובימי שישי יום העבודה לא יעלה על שבע שעות, אלא אם כן חלים על העובד תנאים טובים יותר על פי צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה העבודה שלו.

מקובל כי יום העבודה בערב החג מסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג. עבודה בערב החג בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך החג.

תשלום דמי חגים בגין היעדרות מהעבודה בגלל החג:

עובד חודשי, המקבל משכורת החודשית, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם נעדר מעבודתו בשני ימי חג הסוכות.

עובד שעתי או יומי, שעבד לפחות שלושה חודשי עבודה באותו מקום עבודה, זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם נעדר מעבודתו בעת החג, בתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (אלא אם כל ההיעדרות בימים אלה היתה בהסכמת המעסיק).

עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.

עובד (שעתי או יומי) שמועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על החג, זכאי לתשלום שכר עבור יום החג.

כל עובד זכאי לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על פי מצוות דתו. הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.

מה לגבי עובדים שמועסקים במהלך החג:

עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי (כמו לגבי העסקה בשבת).

מנוחת הפיצוי היא בתשלום ולכן למעסיק אסור לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת, העובד זכאי לתוספת של 50% משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג, בנוסף למשכורת החודשית הרגילה (אין תוספת כפולה כאשר החג חל בשבת).

אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי או הסכם קיבוצי מיוחד, או צו הרחבה ענפי, או חוזה עבודה אישי, או נוהג, שלפיו תמורה עבור עבודה בחג צריכה להיות בשיעור גבוה יותר מהשיעור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

מה לגבי עבודה בחג של עובדים יומיים או שעתיים:

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל (כלומר תוספת של 50 אחוזים) עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום.

עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתוספת של 50 אחוזים לשכר עבור שעות עבודתו בחג, ובנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר (אם היה זכאי לדמי חגים).

במילים אחרות, עובד שנאלץ לעבוד במהלך החג בעל כורחו, זכאי לתשלום של 250 אחוז משכרו. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחת פיצוי במקום השעות שבהן עבד בחג.

גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, משום שהמעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו.

מתי העבודה לא תחשב ככורח: כאשר המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים, ללא שיקול דעתו, או שהעובד ביקש במיוחד לעבוד בחג באופן מוחלט.

כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% בלבד כתוספת לשכרו הרגיל.