היררכיה וסמכותיות או מערכת יחסים חברית בין מנהלים לעובדים: יש מנהלים שנוקטים בסגנון ניהולי של סמכותיות ומחיצות בינם לבין העובדים הכפופים להם ויש מנהלים שמעדיפים להיות חברים של העובדים שלהם, להפיל את המחיצות ולבטל את ההיררכיה.
יעילותם של סגנונות ניהול, בין אם מתאפיינים בקשר ידידותי וקרוב עם העובדים ובין אם מרוחק וסמכותי, תלויה בגורמים שונים, לרבות התרבות הארגונית, אופי העבודה והעדפות העובדים והמנהלים.
בסופו של דבר, שיטת הניהול היעילה ביותר היא זו המשלבת אלמנטים משתי הגישות, ומאפשרת למנהלים לשמור על ציפיות ברורות ומשמעת בעת הצורך, תוך טיפוח מערכות יחסים חיוביות, תקשורת פתוחה ומחוברות עובדים.
גישה מסתגלת, המתחשבת בדינמיקה הייחודית של כל מצב, היא בדרך כלל הגישה היעילה ביותר בהשגת יעדים ארגוניים ושביעות רצון העובדים.
לכל אחד מסגנונות הניהול יש יתרונות וחסרונות, ויש להתאים את הגישה וסגנון הניהול להקשר הספציפי.
להלן היתרונות והחסרונות של כל אחד מסגנונות הניהול:
יתרונות הניהול הידידותי והקירבה בין עובדים למנהלים הישירים:
1 מורל גבוה:
מערכת יחסים ידידותית וקרובה בין מנהלים לעובדים יכולה לטפח אווירה חיובית במקום העבודה, להוביל למורל גבוה יותר ולשביעות רצון בעבודה.
2 תקשורת פתוחה:
עובדים עשויים להרגיש יותר בנוח לשתף את הרעיונות, החששות והמשוב שלהם, מה שיוביל לשיפור התקשורת.
3 שיתוף פעולה:
שיתוף פעולה ועבודת צוות יכולים לשגשג בסביבת עבודה ידידותית שיש בה קירבה בין העובדים למנהל, מה שיכול להוביל לפתרון בעיות יצירתי יותר ולחדשנות.
4 מחוברות עובדים:
עובדים נוטים להיות יותר מחוברים לארגון כאשר יש להם מערכת יחסים חיובית עם המנהל שלהם, מה שמוביל להגברת הפרודוקטיביות ושימור העובדים על פני זמן.
האתגרים של הניהול הידידותי והקירבה בין עובדים למנהלים הישירים:
1 היעדר סמכות:
מנהלים ידידותיים מדי עלולים להתקשות באכיפת כללים ותקנים, מה שעלול להוביל לחוסר משמעת או אחריות.
2 בעיה של גבולות:
עלולים להתהוות אתגרים בשמירה על גבולות מקצועיים מתאימים, כאשר הקשר בין המנהלים לעובדים הוא קרוב מדי.
3 טיפול לא עקבי:
כאשר למנהל יש קשרים קרובים יותר עם עובדים מסוימים, עלול להווצר מצב הוא מעדיף עובדים מסוימים הודות לקרבתם האישית אליו, מה שמוביל לתפיסות של הטיה.
יתרונות הניהול המרוחק, בעל המחיצות והסמכותי:
1 ציפיות ברורות:
מנהלים סמכותיים נוטים לקבוע ציפיות והנחיות ברורות, ולהפחית את העמימות.
2 עקביות:
עובדים יכולים לצפות לטיפול עקבי ואכיפה של מדיניות.
3 משמעת:
מנהלים סמכותיים הם לרוב יעילים בטיפול בבעיות ביצועים ובשמירה על משמעת.
4 יעילות:
הגישה של סמכותיות ומרחק (דיסטנט) עשויה להיות יעילה יותר במצבים שבהם יש צורך בהחלטות מהירות.
האתגרים של גישת הניהול המרוחק, בעל המחיצות, והסמכותי:
1 מורל נמוך:
סגנון ניהול מרוחק וסמכותי עלול ליצור מורל עובדים נמוך יותר ופחות שביעות רצון בעבודה.
2 יצירתיות מוגבלת:
יתכן שלעובדים יש סיכוי נמוך יותר לחלוק רעיונות או לקחת יוזמה בסביבה סמכותית מאוד.
3 תחלופה גבוהה:
עובדים עלולים לעזוב את הארגון אם הם מרגישים לא מוערכים או מנוהלים במיקרו.
4 מחסומי תקשורת:
חוסר בתקשורת פתוחה עלול להפריע לפתרון בעיות ולשיתוף פעולה.
אם כן, איזו גישה יעילה יותר: יעילות בניהול תלויה בהתאמה למטרות הארגון, לתרבותו הארגונית ולצרכים הספציפיים של העובדים.
כנראה שאין תשובה אחת שמתאימה לכולם, ודווקא הגישה המאוזנת עשויה להיות היעילה ביותר.
להלן 4 שיקולים שעל המנהלים לקחת בחשבון כשהם מחליטים על סגנון הניהול שלהם:
1 גמישות:
מנהלים צריכים להתאים את הסגנון שלהם על סמך המצב וצרכי העובד האישיים. לדוגמה, משימות מסוימות עשויות לדרוש גישה סמכותית יותר, בעוד שאחרות יכולות להניב תועלת רבה יותר באמצעות שיתוף פעולה.
2 תרבות ארגונית:
לתרבות הארגונית יש תפקיד משמעותי בסגנון הניהול. חלק מהארגונים משגשגים באווירה נינוחה וידידותית יותר, בעוד שאחרים דורשים הקפדה על פרוטוקולים.
3 העדפות העובדים:
העדפות העובדים משתנות מאוד. חלקם עשויים לשגשג במערכת יחסים קרובה עם המנהל שלהם, בעוד שאחרים מעדיפים גישה מנותקת יותר.
4 דרישות המשימה:
אופי העבודה יכול גם להכתיב את סגנון הניהול המתאים ביותר. משימות יצירתיות וחדשניות עשויות להפיק תועלת מגישה ידידותית כלומר מסגנון ניהולי שיש בו קרבה והיעדר מחיצות בין העובדים למנהלים, בעוד שמשימות שהן קריטיות לבטיחות, למשל, עשויות לדרוש סגנון נוהלי סמכותי יותר.
