ח"כ עינת וילף, בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת הרווארד (ארה"ב), תואר שני במנהל עסקים מאינסיאד (צרפת) ותואר דוקטור למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימבריג' (אנגליה), החלה לכהן כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, בכנסת ה-17, לאחר התפטרותו של ח"כ אופיר פינס (2010). כיום היא משמשת יו"ר סיעת העצמאות, בראשותו של אהוד ברק ובין הנושאים הפרלמנטריים העיקריים בהם היא מרכזת מאמצים, ניתן למנות את החינוך וחיזוק מעמד המורה בישראל, יחסי חוץ והסברה, העולם היהודי והקשר עם יהודי התפוצות, המלחמה בריכוזיות במשק וקידום מעמד האישה. בריאיון בלעדי ל- HRus מסבירה חברת הכנסת את משנתה בנושא מעמד המורים בארץ.
חברת הכנסת עינת וילף על רפורמת שכר המורים (הראיון המלא בכתב לאחר הסרטון):
ספרי לנו על הרפורמות במערכת החינוך בשנים האחרונות מנקודת מבטך, כחברה בוועדת החינוך בכנסת.
ח"כ עינת וילף: בתנאי העסקתם של המורים הוחלו שתי רפורמות מרכזיות, 'אופק חדש', ו'עוז לתמורה' והן בהחלט שיפרו את משכורות המורים בסופו של יום וזה מבורך. הביקורת שלי היא על הדרך שבה התנהל המו"מ ועצם העובדה שבכלל היה צורך ב-Give-and-take. מה שקרה כאן זה שלא העלו למורים את השכר כי הם עובדים קשה ומגיע להם. כדי להצדיק העלאת שכר 'האריכו' את יום העבודה שלהם, 'האריכו' במרכאות כי יום העבודה של המורה מעולם לא הסתיים בשעה אחת. מורים נשארו אחרי שעות הלימודים לדבר עם תלמידים והורים, להכין קישוטים לחגים, לתכנן פעילויות כמו טיולים ומסיבות סיום וכמובן שהם נשארו לישיבות והשתלמויות. במסגרת רפורמות השכר פשוט תחמו את השעות הללו, כך שניתן יהיה לחשב אותן כשעות עבודה. למעשה לא העלו למורים את השכר באופן משמעותי, אלא הכירו במסגרת שעות העבודה שלהם, כך שחישוב שעות העבודה משקפות יותר את מסגרת עבודתם.
אני הייתי שמחה אם היו מעלים את שכר המורים מבלי ה'ארגון מחדש' של מסגרת שעות העבודה. יש כאן מעין צביעות כפולה, כי מצד אחד אמרו למורים 'אנחנו יודעים שאתם עובדים הרבה וקשה מעבר לשעות העבודה' אך מהצד השני, בכך שהאריכו להם את שעות העבודה בבית הספר, בעצם אומרים להם: 'תוכיחו'.
האם יש עדיין מקום למאבק על תגמול המורים?
ח"כ עינת וילף: ועוד איך, אבל לאו דווקא על התגמול הכלכלי. הנושא שמעניין אותי ועליו נלחמתי מהיום שבו הצטרפתי לכנסת – הוא מעמד המורים. המורים בארץ נאלצים להתמודד עם תנאי עבודה בלתי אפשריים והשכר הוא רק פן אחד מהמכלול. לאורך השנים התפתחה תרבות שאני מכנה 'התלמיד כלקוח' או 'ההורה כלקוח'. המורים אבדו את האוטוריטה שלהם. הם אבדו את הסמכות, את הזכויות והכי חשוב – את הגיבוי של המערכת אל מול התלמידים וההורים. משיחות שלנו עם מורים הבנו שהתסכול, לא רק שלא נובע משכר בלתי הולם, אלא שאין שכר שמצדיק עיסוק בהוראה. לכן מירב המאמצים שאני השקעתי היו בחיזוק מעמד המורים.
איך באמת מחזקים מעמד של ציבור שכל כך הוחלש ונזנח במהלך השנים?
ח"כ עינת וילף: כאן לא מדובר ברפורמות חדשניות ומהפכניות. פשוט התחלנו להחזיר להם, לאט לאט, את הסמכויות שנלקחו מהם. את הגיבוי של מערכת החינוך ושל הנהלת בתי ספר לקבל החלטות ולפעול בכיתה כמי שעומד בראשה. זה אומר שכיום, אחרי הרבה שנים שמשרד החינוך לא התיר למורים לסלק תלמידים, מותר שוב למורה להוציא תלמיד שמפריע ואפילו להשהות. כשמורה עומד מול כיתה ובמקום ללמד את המקצוע שהוא אוהב ובחר ללמד, הוא נאלץ להתמודד עם כמה בריונים או אפילו בריון אחד, תפוח רקוב בודד שמפריע לכולם – הוא יכול למצות את עצמו ברמה המקצועית והאישית. אנשים מעולם לא בחרו במקצועות החינוך וההוראה בגלל הכסף. זו שליחות וזו אהבה (לילדים, לתחום). אם מורה אחת צריכה לעמוד מול 40 תלמידים ולספוג השפלות, אם היא פוחדת מכמה תלמידים פורעי סדר ו/או מההורים שלהם שנותנים להם גיבוי, אז היא תהיה אומללה גם אם ישלשו לה את השכר. יצא לנו לדבר עם כל כך הרבה מורים שפרשו ואמרו חד משמעית: 'אין יותר סכום בעולם שתמורתו יהיה שווה להיכנס לכיתה'.
ככל שחקרנו נושא שחיקת המורים הבנו שלא מדובר בשכר בלבד אלא במעמד. מסקרים שהעברנו ניתן היה לראות בבירור, שתגמול לא כלכלי היה חשוב יותר מהתגמול הכלכלי. כיום, כשהרפורמות הוחלו ושכר המורים בפועל עלה, אמשיך להשקיע משאבים בחיזוק מעמד המורה בבתי הספר וזה אומר להחזיר להם את הכבוד, את הביטחון, את התחושה שיש להם גיבוי מלא.
מדוע את משקיעה כל כך הרבה מאמצים דווקא במגזר המורים כשיש כל כך הרבה מגזרים מוחלשים בשוק העבודה?
ח"כ עינת וילף: המאבק על מעמד המורה הוא עקרוני לי, כי אני באמת ובתמים מאמינה שזה אחד המקצועות החשובים ביותר. מדובר באנשים שמלמדים את הילדים שלנו, את הדור הבא של אזרחים, חיילים והעובדים במשק, זה מקצוע חשוב ורלוונטי. בשוק העבודה הבלתי יציב של ימינו יש הרבה מקצועות 'אד הוק' שבתוך כמה שנים כבר לא רלוונטיים – אבל תמיד יהיה צורך במורים. אם לא נעבוד היום על קידום וחיזוק מעמדם על מנת להשאיר מורים וכן למשוך מורים חדשים למערכת – אנחנו נמצא את עצמנו בבעיה חמורה.