בריאות העובדים ורווחתם קשורים קשר הדוק לשחיקה של עובדים. כאשר עובדים חווים שחיקה, יכולה להיות לכך השפעה שלילית משמעותית על בריאותם הפיזית והנפשית. השפעה שלילית זו עלולה להשפיע על הבריאות כללית שלהם.
שחיקה היא מצב של תשישות רגשית, פיזית ונפשית, והיא נגרמת כתוצאה מלחץ מוגזם וממושך. זה יכול להוביל את העובד לתחושות של ניתוק מתפקידו ומהארגון, תחושה מופחתת של הישג, ירידה במוטיבציה ועוד. כל אלה משפיעים לרעה על תחושת הרווחה של העובד.
ממחקר שנערך בשנת 2021 על ידי חברת המחקרים גאלופ עולה, כי הסיכוי שעובדים שחוקים לקחת יום מחלה גבוה בכ-63 אחוזים מהסיכוי של עודים שאינם שחוקים. כמו כן, הסיכוי שעובדים שחשים שחיקה יגיעו לחדר מיון גבוה בכ-23 אחוזים לעומת עובדים שאינם חשים שחיקה.
בנוסף, הסבירות שעובדים שחוקים יחפשו עבודה אחרת באופן פעיל, גבוהה פי 2.6 מהסיכוי שעובדים שאינם שחוקים יחפשו עבודה אחרת. בנוסף, כאשר עובדים שחוקים יש סיכוי גבוה יותר לחוות נדודי שינה, חרדה ודיכאון.
בנוסף להשפעה יש לשחיקה על העובדים עצמם, יש לה גם השפעה משמעותית על הביצועים של כלל הארגון.
על פי הערכות שעלו במחקרים אחרים, עלויות השחיקה לארגונים מגיעות לכ-125 עד כ-190 מיליארד דולר בהוצאות על בריאות מדי שנה, והן מובילות להיעדרויות מוגברת, לירידה בפריון ולעלייה בשיעורי התחלופה.
לכן יש חשיבות רבה לכך שארגונים יתנו עדיפות גבוהה לבריאות העובדים וינקטו צעדים רלוונטיים כדי למנוע שחיקה וכדי לטפל בה.
בין השאר ניתן לקדם איזון משופר בין עבודה לחיים אישיים, מתן משאבים ותמיכה לבריאות הנפש, ויצירת סביבת עבודה חיובית.
כך או כך, כדי להפחית למינימום את השחיקה של העובדים, יש קודם כל להכיר בה. גם עובד יצא לחופשה לאחר שחווה שחיקה, החופשה עצמה היא רק חלק מהפתרון.
לאחר שהוא חוזר לעבודה חשוב מאוד לזהות יחד איתו את הדברים שגרמו לו לחוש שחיקה מלכתחילה.
בין נורות האזהרה של שחיקה בעבודה ניתן למצוא חוסר אנרגיה, בעיות בהתחלת משימות הקשורות לעבודה, או יחס שלילי או אדיש יותר למקום העבודה.
בנוסף, כאמור, לעובד שחוק יש לעיתים קרובות גם סימפטומים הקשורים לבריאות: כאבי ראש מתמשכים, בעיות עיכול ומחלות פיזיות אחרות.
עובדים שחוקים גם מתקשים להתרכז וחשים עצבנות מוגברת, הרגלי אכילה וכאמור, בעיות בשינה.
כדאי לשבת עם העובד השחוק ולאתר את כל "מלכודות השחיקה" שהעובד נתקל בהן ברמה היומיומית.
יש לשבת איתו ולנסות למצוא פתרונות לטיפול בשחיקה והפחתתה. רשימה המלכודות וחשיבה איך לא להקלע אליהן עשויות להחזיר אותו למסלול ולעבודה פרודוקטיבית.
כדי שאפשר יהיה לטפל בשחיקה, חשוב קודם כל להכיר בקיומה. ההכרה צריכה להגיע גם מהעובד עצמו וגם מהארגון.
לאחר שהעובד מגדיר איך הוא מרגיש ומהם הדברים שגורמים לו להרגיש שחוק, מותש ואפילו מדוכא, רק אז הוא יוכל לבקש את העזרה הדרושה לו.
אם העובד עצמו אינו מכיר בכך שהוא שחוק, יש חשיבות לכך שמנהל משאבי האנוש יסייע לו בהכרה בבעיה ובהתמודדות איתה.
