בין שלל היתרונות שיש לעובדים בארגונים לעומת עובדים שמחליטים לפרוש ולהקים עסק עצמאי, חשוב לציין את העובדה שבארגונים, יכול העובד לקבל ממנהל משאבי האנוש מידע רב לגבי זכויותיו.
אחת הזכויות המגיעות לעובד היא הזכות להפקדות לחסכון פנסיוני. בארגונים שדואגים לעובדים לטווח הארוך (ולא רק למשך התקופה בה הם מועסקים בארגון), נהוג לספק לעובדים לא רק מידע לגבי הדרכים לחסוך לפנסיה אלא גם על האפשרויות שעומדות בפניהם לחסוך במיסוי (במסגרת החוק).
אחת הנקודות החשובות בנושא זה היא תקרת ההפקדות לפנסיה, הפטורות ממס הכנסה.
בעקרון, על פי החוק, עובד זכאי לפטור ממס הכנסה על הפקדות המעסיק לביטוח פנסיוני ולאובדן כושר עבודה, כל עוד סכום ההפקדות אינו גבוה מ-7.5% משכרו של העובד ואינו גבוה יותר מתקרה של 2,226 שקלים בחודש (הסכום נכון לשנה זו – 2023).
עובד שמעסיקו מפקיד עבורו כל חודש לביטוח הפנסיוני סכום שהינו גבוה מ-7.5% משכרו, או שהסכום גבוה מ-2,226 שקלים בחודש, עבור חסכון פנסיוני ואובדן כושר עבודה, יחויב בתשלום מס הכנסה על הפקדות המעסיק שמעל סכומים אלה.
כאשר מדברים על הפקדות המעסיק לביטוח הפנסיוני, מדובר על רכיב התגמולים של המעסיק, וכן סכומים שהמעסיק הפקיד לביטוח אובדן כושר עבודה.
הסכומים המופקדים עד תקרה של 2,226 שקלים ולא יותר מ-7.5% משכרו של העובד, לא נחשבים להכנסה של העובד לצרכי מס הכנסה, למרות שמדובר בהטבה שמקבל העובד מהמעסיק. ולכן, עבור סכומים אלה העובד פטור מתשלום מס הכנסה.
אבל כל סכום שמעל לסכומים אלה נחשב להכנסה שחייבת במס, וינוכה ממנו מס הכנסה על פי מדרגת המס הרלוונטית לשכרו של העובד.
אם כן מה ניתן לעשות לגבי הסכומים שמעבר ל-7.5% או מעבר לסכום של 2226 שקלים בחודש. העובד יכול לחסוך את הסכום שמעל לתקרה בחסכונות לטווח ארוך שמאפשרים ליהנות מהטבות מס.
יש שלוש תוכניות שונות בהן ניתן להפקיד את הכספים שמעל לתקרת ההפקדה:
1 קרן פנסיה משלימה (או קרן פנסיה כללית).
2 קופת גמל.
3 ביטוח מנהלים.
לתוכניות אלה יש יתרונות אבל יש להם גם חסרונות. אחד מהם הוא דמי הניהול. החל מ-2013, תקרת דמי הניהול במוצרים הפנסיוניים המשלימים זהה.
מי שמשקיע באחת (או יותר) משלוש אפשרויות אלה, ישלם דמי ניהול של כארבעה אחוזים מההפקדות וכ-1.05% מהצבירה.
ניתן להתמקח על דמי הניהול ועל ידי כך להשיג הנחה בדמי הניהול. כאן נכנס לתמונה מנהל משאבי אנוש, שכן, הארגון יכול להשיג תנאים יותר לעובדיו בכל הקשור לדמי ניהול, על ידי כך שהארגון עצמו מתמקח עם מנהל קרן הפנסיה, עבור כל עובדיו במרוכז.
חסרון נוסף שיש לקרן פנסיה משלימה (או כללית) נובע מכך, שבניגוד לקרן הפנסיה המקיפה (שיש בה הבטחת תשואה של 5.15% על 30% מהנכסים), קרן הפנסיה המשלימה (או הכללית) לא זכאית להבטחת תשואה.
כל הנכסים בקרן זו מושקעים בשוק ההון בדומה לקופות הגמל וביטוח המנהלים. ולכן לא קיימת הגבלה על הסכום שניתן להפקיד בה.
מנגד, יש לקרן זו גם יתרון הנובע מכך שעלות הכיסויים הביטוחיים היא כמו שאר התעריפים של קרן הפנסיה המקיפה. בנוסף, בדומה לקרן הפנסיה הרגילה, גם בקרן המשלימה יש ערבות הדדית בין החוסכים.
יתרון נוסף נובע מכך שניתן לרכוש רק חלק מהכיסויים הביטוחיים, למשל אפשר לרכוש רק אובדן כושר עבודה או רק ביטוח שארים.
העובד יכול להחליט אם הוא מעוניין לבטח את מלוא השכר בקרן המשלימה, בכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה או מוות, או לוותר על אחד או יותר מהכיסויים.
