מעסיק שפיטר עובד בגלל שירות מילואים יפצה את העובד ב-15 אלף שקלים בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בנוסף לפיצוי של 60 אלף שקלים על פי חוק חיילים משוחררים.
בנוסף על כך ישלם המעסיק לעובד פיצויים בסכום של 10 אלפים שקלים בגלל פיטורים שלא כדין בהעדר שימוע, כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה.
כאמור, בהחלטת ועדת התעסוקה התקבלה טענת העובד כי פוטר בניגוד להוראות חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) ונפסקו לזכותו פיצויים בסכום של 60 אלף שקלים, והוצאות משפט בסכום של 7,000 שקלים.
בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי בסעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נאסר על המעסיק להפלות עובדים, בין השאר מסיבה של "שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו".
בסעיף 2(ג) לחוק השוויון נקבע כי "אין רואים אפלייה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה".
לגבי סוגיית נטל ההוכחה בתביעות לפי חוק שוויון ההזדמנויות נקבע, כי אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, תוטל חובת ההוכחה על המעסיק.
הדין קובע, כי העובד לא צריך להוכיח כוונה של המעסיק להפלות אותו, כתנאי לגיבוש עילת תביעה על פי חוק השוויון.
די בכך שהמעסיק התחשב באחד השיקולים שמוזכרים בסעיף 2(א) לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה לשם קבלת ההחלטה בעניינו של העובד, כדי שלעובד תהיה עילת תביעה.
לדברי בית הדין, כאשר תובע עומד בדרישות ההוכחה כי בהתנהגותו או במעשיו לא היתה סיבה לפטרו, על המעסיק לשכנע את בית הדין כי הוא (המעסיק) לא קיבל את החלטותיו בגלל אחת הסיבות שצויינו בסעיף 2(א) לחוק השוויון.
לכן, אם המעסיק מציג הסבר שיקרי, או אם מאזן ההסתברויות יהיה שקול, יחויב בית הדין לעבודה לפסוק לטובת התובע.
בית הדין ציין כי בהתחשב בחוסר הראייתי המהותי מצד המעסיק, ולאחר בחינת מכלול הראיות, טענות התובע כי פוטר בשל שירות מילואים, מתקבלות בעיקרן.
מהחלטת ועדת התעסוקה עולה, כי המעסיק לא הוכיח את טענתו כי היתה הצדקה לפיטורים ו\או כי הוא ראוי לקבל היתר רטרואקטיבי לפיטורים.
עוד פסק בית הדין, כי גרסת המעסיק אינה מתיישבת עם הכתוב במכתב הפיטורים, שם צוין כי התובע פוטר בגלל צמצומים, ונושא הליקויים בעבודתו, כפי שטען המעסיק, אינו מוזכר בו כלל.
בנוסף, סמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים לשירות המילואים תומכת בטענה בדבר קיומו של קשר אסור בין המילואים לפיטורים.
לאור כל זאת, פסק בית הדין על המעסיק ישלם לעובד שפוטר פיצויים בגין הפרת חוק השוויון בסכום של 15 אלף שקלים.
בנוגע לשימוע פסק בית הדין, כי יש לקבל את גרסת התובע לפיה פוטר בעת שנמסר לו מכתב הפיטורים ולא קדמה לכך שיחת שימוע.
מסירת מכתב פיטורים לעובד ותיק (במקרה הנוכחי העובד עבד בחברה שבע שנים), כרעם ביום בהיר, לא יכולה להיחשב כפיטורים בתום לב או בדרך מקובלת.
בנסיבות העניין ובהתחשב בעובדה שכבר לעובד נפסקו פיצויים בגין נזקים בלתי ממוניים, פסק בית הדין לעבודה, כי על המעסיק לשלם לעובד פיצוי בסכום של 10 אלפים שקל בגלל אי קיום הליך שימוע.
בית הדין דחה את טענת המעסיק לגבי הנזקים שנגרמו לו על ידי התובע, משום שהעסיק לא הגיש סיכומים ולכן ניתן לראות בו כמי שמחל על טענות אלה, מה גם שבמישור המהותי, הטענות לא הוכחו.
כמו כן פסק בית הדין כי המעסיק ישלם לתובע הוצאות משפט בסכום כולל של 8,000 שקלים.
