אחד החששות הגדולים של מנהלי משאבי אנוש בנושא העבודה מהבית הוא האתגר להטמיע תרבות ארגונית כאשר רוב העובדים או אפילו כולם, עובדים על פי המודל ההיברידי (או עובדים מהבית באופן מלא).
בתקופה בה כל כך הרבה חברות עוברות למודל ההיברידי, יש סוגייה אחת שמטרידה את מנהלי משאבי אנוש יותר מרוב האתגרים שהם מתמודדים איתם: מה יקרה לתרבות הארגונית.
נהוג לחשוב שרק כאשר העובדים נמצאים ביחד פיזית, הם יכולים לפתח קשרים חברתיים חשובים – שאימייל וזום לא יכולים להחליף אותם – ובמקביל, ליישם את התרבות הארגונית.
אבל מתברר שהחשש הזה אינו מבוסס וניתן להטמיע תרבות ארגונית גם כאשר העובדים אינם ממוקמים פיזית במשרדי הארגון בכל יום.
ממחקר שערכה לאחרונה חברת המחקרים האמריקאית גאלופ עולה, כי עובדים שעובדים על פי המודל ההיברידי, הם אלה שמידת המחוברות שלהם לארגון ולתרבות הארגונית שלו היא הגבוהה ביותר, מבין כל סוגי העובדים.
מהסקר עולה, כי כ-23 אחוזים מהעובדים ההיברידיים בארה"ב 'מסכימים מאוד' עם הקביעה שהם מרגישים מחוברים לארגון שלהם, לעומת כ-20% מהעובדים בסך הכול.
עוד עולה מהסקר, כי כאשר העובדים מרגישים מחוברים לתרבות שלהם, יש סבירות גבוהה פי 3.7 שהם יהיו מחוברים לתפקידם ולעבודתם, יש סבירות גבוהה פי 5.2 שהם ימליצו על הארגון שלהם כמקום עבודה מצוין, יש להם סיכוי של 37% יותר בכל הקשור לשגשוג והצלחה בעבודה, יש 68% פחות סיכוי שהם יחושו שחיקה בעבודה – תמיד או לעתים קרובות מאוד, ויש 55% פחות סיכוי שהם יחפשו עבודה.
החוקרים מציינים, כי לתרבות הארגונית יש חשיבות רבה כאשר מדובר בפריון, פריחת עובדים, מותג מעסיק ומוניטין עסקי.
עוד מציינים החוקרים, כי מהנתונים שהם אספו במסגרת מחקרים רבים שביצעו על שוק העבודה עולה, כי למרות הבאז הגדול סביב נושא התרבות הארגונית, יש מעט מאוד תוצאות בנושא זה.
מהנתונים עולה, כי כ-20 אחוזים בלבד מהעובדים בארה"ב מרגישים מחוברים לתרבות הארגונית שלהם, למרות השנים הרבות שהם עבדו במשרד.
החוקרים מציינים, כי לאינטראקציות אישיות יש אכן השפעה רבה ועוצמה רבה אבל אינטראקציות אישיות כשלעצמן מעולם לא הספיקו כדי ליצור את החיבור האמיתי בין העובדים.
השאלה שיש לשאול היא, אם כך, אין ניתן להסביר את העובדה שעובדים העובדים על פי המודל ההיברידי מחוברים יותר לתרבות הארגונית.
מסקנת החוקרים היא, כי עובדים שעובדים על פי המודל ההיברידי עשויים להרגיש מחוברים יותר לתרבות הארגונית של הארגון שלהם, מכיוון שהמשרד ומקום העבודה המרוחק, מטפלים בהם בתשומת לב רבה יותר.
המציאות הנוכחית היא שמודל העבודה ההיברידי אינו הולך לשום מקום והוא ישאר ואף יגבר במהלך העשור הקרוב לפחות.
מכיוון שכך, מקומות עבודה שפועלים על פי מודל העבודה ההיברידי יאלצו להפוך את החוויות במשרד (בימים בהם העובדים מגיעים למשרד), ואת חווית העובדים באופן כללי, למשמעותיות יותר ומהותיות יותר.
