אחד היתרונות הגדולים של עבודה מהבית הוא שאין צורך לעמוד בפקקים ואין צורך להוציא כספים על תשלום עבור התחבורה הציבורית.
אלא שלא כל מקום עבודה מאפשר לעובדים לעבוד מהבית, לא כל מקום עבודה הוא כזה שניתן לעבוד מהבית, וגם במקומות עבודה שעובדים בהם מהבית, בדרך כלל על העובדים להגיע בכל זאת אל מקום העבודה כמה ימים בשבוע.
לכן, השינויים שהתבצעו בעקבות הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית משפיעים למעשה על רוב העובדים והמעסיקים.
על פי דיני העבודה הכללים הם כאלה: עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש בתחבורה הציבורית – או עשוי היה להשתמש בתחבורה הציבורית, כדי להגיע אל מקום העבודה, פרט להסעות מטעם המעסיק.
החל מפברואר 2016, גובה ההחזר לעובד הוא על פי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ועד 22.60 שקלים ביום, או לפי עלות כרטיסייה, למספר הנסיעות הנדרש, או על פי עלות כרטיס 'חופשי חודשי' – לפי הזול מביניהם (פרט לשבתות וחגים, שבהם אין תחבורה ציבורית).
חשוב לדעת, שהחזר דמי הנסיעות נחשב להכנסה לצרכי מס. לכן מוטל על המעסיק לנכות ממנו את הסכומים הנדרשים למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לתשלום דמי ביטוח בריאות.
סכום ההחזר עבור הוצאות נסיעה – ליום – נקבע על פי שווי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס, אבל לא יותר מהתקרה היומית, או מעלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות, או לפי עלות כרטיס חופשי חודשי – לפי הזול מביניהם.
עובד שנעזר במוניות בגלל הצורך לנסוע לעבודה בשבת, בחג או בשעה מאוחרת, אינו זכאי להחזר נוסף, שמעבר לתקרה היומית, כלומר 22.6 שקלים ביום, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או בהסכם העבודה האישי.
אם המעסיק משלם לעובד על פי מחירו של כרטיס חופשי חודשי, העובד זכאי לקבל בנוסף, גם החזר יומי של 22.60 שקלים לפחות, עבור נסיעות בימים שבהם אין תחבורה ציבורית.
המעסיק אינו מחויב לשלם לעובדים החזר הוצאות נסיעה בסכום שהינו גבוה יותר מהסכום שנקבע לכלל העובדים.
בכל מקרה, מדובר בזכות שהעובד אינו יכול לוותר עליה או להסכים על תשלום הוצאות נסיעה נמוכות מהמינימום הקבוע לפי הדין.
החל מה-1 באוגוסט 2022 בוצע שינוי משמעותי של תעריפי הנסיעות בתחבורה ציבורית. על פי השינוי, ניתן לקנות כרטיס 'חופשי ארצי', שיאפשר לנסוע בכל האוטובוסים בארץ (למעט לאילת), וכן ברכבות הקלות, בכרמלית וברכבלית, במחיר אחיד, ללא הגבלה, של 225 שקלים בחודש.
עובדים שגרים באזורים נבחרים, בנגב ובגליל, יוכלו לרכוש כרטיס מוזל לנסיעה בתוך האיזור בעלות קבועה של 99 שקלים בלבד.
עובדים הזקוקים לשימוש ברכבת לצורך הגעתם לעבודה, יכולים לרכוש כרטיס חופשי משולב, בעלות נוספת, על פי מרחק הנסיעה.
איך משפיעה הרפורמה על ההחזר: כאמור, על פי צו ההרחבה – בנוגע להשתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה ובחזרה – גובה החזר הוצאות נסיעה לעובד הוא על פי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס, ועד 22.60 שקלים ביום, או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס חופשי חודשי, לפי הזול מבניהם.
מכיוון שכך, באיזורים שבהם תעריף הנסיעה היה (לפני הרפורמה) גבוה מהתעריף שנקבע ברפורמה, המעסיק יכול ככל הנראה לעדכן את גובה התשלום לעובד על פי הסכום הנמוך יותר.
כלומר להפחית את התשלומים המשולמים לעובדים, על פי התעריפים החדשים. יודגש כאן כי חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה בהקשר זה, כדי לוודא שלא מדובר בהרעת תנאים.
זאת ועוד, המעסיק לא חייב לשלם לעובדים החזר הוצאות נסיעה בהתאם לתעריפי הנסיעה ברכבות, גם אם העובדים משתמשים ברכבות.
הסיבה לכך היא שהעובדים המשתמשים ברכבת, יכולים לנסוע באוטובוס, במסגרת הכרטיס החופשי חודשי באוטובוס.
עם זאת, בהנתן מצב שוק העבודה והמחסור בעובדים, יש אפשרות ללכת לקראת העובדים, תוך השתתפות גם בתוספת עבור עלות הנסיעה ברכבת.
