המושג מודל העבודה ההיברידי הפך כל כך נפוץ, עד כי לרוב החברות שתחום עיסוקן מאפשר להעסיק עובדים כבר ברור, כי למרות ההאטה בגיוסי עובדים בחלק מהחברות ולפעמים אף עצירת גיוסים ובמקרים מסויימים אף פיטורים, כמעט בלתי אפשרי לגייס עובדים חדשים (לחברות שממשיכות לגייס עובדים) בלי לאפשר את מודל העבודה ההיברידי. לעיתים אף מדובר על עבודה מהבית באופן מלא.
עם זאת, יש לזכור כי המודל הזה לא מיושם בכל החברות לפי אותה חלוקה בין ימי עבודה מהבית לימי עבודה מהמשרד.
יש חברות שמאפשרות יום אחד של עבודה מהבית (ושאר הימים עבודה במשרד), יש חברות שמאפשרות בין יומיים שלושה ימי עבודה מהבית, יש חברות שמאפשרות לעובדיהן לעבוד ארבעה ימים בשבוע מהבית ויש חברות שמאפשרות לעובדיהן לעבוד במשך כל השבוע מהבית ולהגיע למשרד בין יום לשלושה ימים אחת לחודש.
במקביל, יש חברות שמאפשרות לעובדים שמעוניינים בכך לעבוד מהבית באופן מלא, בלי להגיע כלל למשרד.
המודל לפיו כל עובדי החברה עובדים באופן מלא מהבית, עדיין אינו נפוץ בארץ (למעשה הוא נדיר למדי), אבל בארה"ב המגמה הזאת קיימת כבר כמעט עשור והיא הולכת ומתרחבת.
השאלה הגדולה היא האם, בדומה למגמות רבות אחרות בתחום משאבי האנוש, המגמה הזאת תגיע גם לארץ, ובתוך כמה זמן.
פרט ליתרון של חסכון בעלויות השכירות של המשרד ובעלויות התקורה, שטמון בסגירת המשרד ומעבר לעבודה מלאה מהבית, יש למודל זה 3 יתרונות משמעותיים נוספים:
1 היתרון הראשון טמון בכך, שהגישה של חברות שכל עובדיהם עובדים מהבית היא, שהעובד נמדד על פי התפוקה שלו ואיכות עבודתו ולא על פי מספר השעות בהן הוא יושב על הכיסא במשרד.
בחברות אלה, המשרד עצמו, כאמור, נסגר ואינו בשימוש – כל העובדים, מהמנכ"ל ועד לאחרון העובדים הזוטרים, עובדים רק מהבית – ובמקביל אין פגישות חסרות תועלת, ואין חובת שעות עבודה מסודרות.
רבים מהעובדים של חברות כאלה מנצלים את התרבות הארגונית הזאת כדי לנסוע למקומות שונים בעולם ולשהות בהם במשך כמה שבועות ואך חודשים במהלך השנה.
2 היתרון השני טמון בכך שהעובדים יכולים לעבוד מהבית, מבית הקפה, מחלל עבודה משותף, ולמעשה, מכל מקום שיש בו רשת אינטרנט מהירה – בכל עת ובכל שעה שירצו בכך.
בחברות מסוג זה, התכונות הנדרשות ביותר ממועמדים לכל תפקיד הן יוזמה ועצמאות אישית.
חברות אלה מחפשות עובדים שאינם זקוקים להשגחה מתמדת, ושיודעים לנצל את החופש שקיבלו כדי לשפר את הפרודוקטיביות שלהם, את איכות עבודתם ואת היצירתיות שלהם.
הנחת היסוד בבסיסה של גישה זו גורסת, שהעובדים יבצעו את העבודה על הצד הטוב ביותר, בלי קשר למקום שממנו הם מבצעים אותה.
3 היתרון השלישי נובע מהגישה שגורסת כי עובד צריך לעבוד במקום שעושה אותו מאושר, ובתפקיד שגורם לו למוטיבציה גבוהה ומסייע לו לממש את עצמו ואת שאיפותיו.
בחברות שנוקטות בגישה זו, אין משמעות למיקום הגיאוגרפי שבו מתגוררים העובדים. הם יכולים לגור בכל פינה בעולם.
למעשה, חברות שנוקטות בגישה זו, גם מגייסות עובדים במדינות שונות על פני הגלובוס. הן לא מגבילות עצמן לעובדים שמתגוררים במיקום ספציפי.
הפריסה הרחבה של העובדים על פני העולם, מספקת לחברה יתרון מול לקוחות שמתגוררים באיזורי זמן שונים.
