קופת גמל היא תכנית חיסכון לטווחים הארוך והבינוני, ומהווה את אחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני. המדינה מעודדת, חיסכון בקופות גמל ולשם כך מעניקה הטבות מס עד גובה מסוים מההפקדות.
בקופת הגמל יש מרכיב של חיסכון בלבד. כלומר, אין בה ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שארים, כפי שיש בקרנות הפנסיה הרגילות.
חוסכים בקופת גמל, שהגיעו לגיל 60 או יותר, יכולים לבחור בין האפשרות למשיכה כספים בקצבה חודשית, בדומה לקצבת פנסיה, לבין משיכת כספים חד פעמית.
חוסך שיבחר לקבל את הכספים בקצבה חודשית יוכל ליהנות מפטור על מס רווחי הון עבור הרווחים שהצטברו בקופה. כמו כן, הוא יקבל פטור ממס על הקצבה החודשית, בניגוד לקצבת פנסיה שהינה מחויבת במס.
בעקרון, כל אדם, בין אם הוא שכיר, עצמאי או לא עובד כלל, יכול לחסוך בקופת גמל באופן עצמאי.
קופת הגמל, כמו קרן הפנסיה, היא למעשה מוצר חיסכון פנסיוני לגיל פרישה. לכן, שכירים יכולים לבצע הפקדות לקופת הגמל במסגרת מקום העבודה: הפקדת עובד, הפקדת מעסיק והפקדה לפיצויים, או לחילופין, הפקדות באופן עצמאי.
בשני המוצרים החיסכון הוא לקצבה, כאשר יהיה ניתן לקבל את הכספים כקצבה בלבד, החל מגיל 60.
אם מדובר בשכיר בארגון המחויב להפריש כספים לקופות גמל, הוא זכאי לכך שהמעסיק יפקיד גם את חלקו.
במקרים אלה, המעסיק מפקיד על חשבון העובד עד שבעה אחוזים משכר העובד, ובנוסף הוא מפקיד עד 7.5 אחוזים על חשבון המעסיק, כתגמולים.
בנוסף, המעסיק צריך להפקיד על חשבונו לפיצויים עד 8.33% משכר העובד. התשלומים לחיסכון פנסיוני מזכים את החוסך בהטבות מס עד לתקרת שכר מסוימת.
על פי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק משנת 2008, חובה על המעסיק להפקיד מינימום של ששה אחוזים משכרו של העובד על חשבון העובד, ו-6.5% משכר העובד על חשבון המעסיק כתגמולים, פלוס ששה אחוזים משכר העובד על חשבון המעסיק כרכיב פיצויים. מעסיק רשאי להפריש עד 8.33% משכר העובד.
יודגש כאן, כי המעסיק אינו זכאי לקבל חזרה את מרכיב הפיצויים המועבר אל הגוף הפנסיוני, גם במקרה שהעובד התפטר.
כאשר עובד סיים את עבודתו עבור המעסיק, הוא יכול למשוך (בהסכמת המעסיק), כסף מההפקדות לרכיב הפיצויים, גם אם טרם הגיע לגיל פרישה.
כספי הפיצויים שנמשכו על ידי העובד שעזב את מקום העבודה, פטורים ממס עד לגובה תקרה מסוימת. מעל תקרה זו על העובד לשלם מס.
חשוב ליידע את העובד, כי הפטור ממס שהוא מקבל על הפיצויים שהוא מושך, יבוא על חשבון חלק מהפטורים שהוא יהיה זכאי להם כשיגיע לגיל הפרישה.
מתי מקבלים את הכסף:
כאשר העובד מגיע לגיל פרישה הוא יכול אמנם לקבל את הכסף, אבל אופן קבלת הכסף תלוי במועד שבו הופקדו הכספים.
את הכספים שהופקדו לקופת הגמל עד שנת 2008 יכול העובד (בעת הגיעו לגיל פרישה) לקבל כסכום חד פעמי.
את הכספים שהופקדו לאחר שנת 2008 יקבל העובד כקצבה חודשית כל ימי חייו. בעת הפרישה יכול החוסך לבחור לאיזה גוף יעביר את הכספים, כלומר, הוא יכול לבחור מאיזה גוף לקבל את הקצבה.
עובד שזכאי לקצבה חודשית בסכום הגבוה מ-3,850 לחודש – צמוד למדד פברואר 2008 – יכול למשוך כסכום חד פעמי, את הסכום שצבר מעבר לכך.
כדי למשוך במשיכה החד פעמית על החוסך לעמוד בשלושה תנאים:
1 החוסך יקבל קצבה חודשית שהינה גבוהה מסכום הקצבה המזערית, שבשנה שעברה הסתכם ב-4,498 שקלים.
2 הכספים הופקדו לאחר שנת 2012.
3 החוסך יצהיר כי לא הפקיד מעבר לתקרה המותרת לתשלומים.
מה קורה אם החוסך רוצה למשוך את הכסף לפני הגיעו לגיל פרישה:
את הכספים שהושקעו בקופת גמל עד שנת 2006 ניתן למשוך לפני גיל הפרישה הרשמי (62-65 לאשה ו-67 לגבר), אבל רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
1 המשיכה מתבצעת לפחות 15 שנה לאחר ההפקדה הראשונה בקופת הגמל או בגיל פרישה, המוקדם מביניהם.
2 בעל קופת הגמל חסך בקופת הגמל לפחות חמש שנים.
אם, לעומת זאת, בעל קופת הגמל רוצה למשוך כספים שהופקדו לאחר שנת 2006, הוא יוכל לעשות זאת כאמור רק בגיל 60.
אם הוא ירצה למשוך את הכספים הללו לפני גיל 60, יהיה עליו לשלם מס הכנסה בשיעור של 35% על כל היתרה שצבר.
עם זאת, יש מקרים בהם יכולים חוסכים למשוך את הכספים מקופת הגמל, ללא תשלום מס, לפני הגיעם לגיל 60:
אם הכנסותיהם נמוכות מסף המס, אם יש להם הוצאות רפואיות גבוהות, אם הם או בני משפחתם בעלי נכות, אם קופת הגמל אינה פעילה, או אם הם חוסכים בקופת גמל של עצמאים ורוצים למשוך את הכסף משום שהם מובטלים. מקרה נוסף הוא מקרה של משיכת כספים מקופת גמל לאחר מות החוסך.
