מהם ההבדלים בין יום נופש לבין יום גיבוש מבחינת דיני העבודה

מתי תאונה שנגרמת במסגרת פעילות של מקום העבודה יכולה להחשב לתאונת עבודה ומתי לא, זאת היתה הסוגייה שניצבה בפני בית הדין האיזורי לעבודה.

כבאי הגיש תביעה לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה ותביעתו נדחתה. בעקבות זאת הוא פנה לבית הדין האיזורי לעבודה כדי שיכיר באירוע כתאונת עבודה בהתאם למשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

התובע הוא כאמור כבאי במקצועו. במשך יומיים השתתפו התובע ובני משפחתו בטיול משפחות מאורגן לעובדי התחנה. חלק מתוכנית הטיול כללה טיול טרקטרונים ורנג'רים למשפחות באזור התבור. במהלך טיול הטרקטורונים, נפל  התובע ונפגע ברגלו השמאלית.

כאמור, בעקבות הפגיעה, הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה, ותביעתו נדחתה.

לטענת התובע, התאונה הינה תאונת עבודה משום שהיא פעילות נלווית לעבודה. התאונה התרחשה בזמן טיול מאורגן לכבאי התחנה.

הטיול אורגן ותוכנן על ידי המעסיק ו-ועד העובדים ועל הכבאים חלה חובת השתתפות בפעילות. מהות הפעילות היתה הכשרה, העשרה וגיבוש חברתי ומקצועי.

עוד טען התובע, כי פיקוד התחנה יזם את הפעילות, וכי מדי שנה מתקיימת פעילות העשרה והכשרה בשילוב נופש. הטיול ביחס לעובד מומן כולו על ידי המעסיק, באמצעות חיוב תקציב הרווחה של הרשות. הכבאים עצמם לא נשאו בנטל התשלום.

לטענת התובע, הטיול אמנם היה פתוח גם למשפחות הכבאים, אך אין בכך כדי לגרוע ממהות הפעילות. מימון השתתפות משפחות הכבאים נעשה באופן פרטי על ידי הכבאי עצמו.

הטיול לא התקיים בסוף שבוע אלא בימים שלישי עד חמישי וימי הטיול שולמו על חשבון ימי חופשה של הכבאים. לטענת התובע, לטובת הטיול הוקצתה הסעה, שגם היא מומנה על ידי התחנה ו-ועד העובדים, מתקציב הרווחה של הרשות.

במסגרת ההליך שניהל התובע מול הביטוח הלאומי, הגישה רשות הכבאות תשובות לשאלון למעסיק שנמסר לה על ידי הביטוח הלאומי.

לטענת התובע, הנתונים שמסר המעסיק בשאלון הראשון היו שגויים וכללו מידע חסר ולא מדויק, דבר שהוביל לדחיית התביעה. בהמשך הגישה הרשות שאלון מעסיק נוסף הכולל פירוט מעודכן ונכון לגבי מהות הטיול והתאונה.

לאחר הגשת השאלון השני, התובע ביקש מהביטוח הלאומי לעיין מחדש בהחלטתו, אבל זה האחרון לא שינה את עמדתו ולא הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

לדברי התובע, בהתאם למבחני הפסיקה יש להכיר בפעילות הטיול כפעילות נלווית לעבודה. פציעתו של התובע במהלך הטיול והרכיבה על טרקטורונים בפרט, הינה פציעה במסגרת פעולה הנלווית לעבודה.

למעסיק היה אינטרס בקיום הפעילות, טען התובע, והגיבוש החברתי בין הכבאים והגיבוש בין משפחות הכבאים, חשוב יותר מהגיבוש החברתי של עובדים אחרים במשק, שכן כבאים צריכים להיות חברים בחירוף נפש והם נכנסים ללהבות האש יחד. אם הם מסוכסכים הדבר מהווה סכנת נפשות.

לטענת הביטוח הלאומי, הפעילות בה נפצע התובע אירעה במסגרת פעילות נופש משפחתית. בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, לא מדובר בפעילות נלווית לעבודה, שכן למעסיק לא היתה זיקה כלשהי לטיול.

המעסיק לא יזם את הטיול ולא השתתף בארגון הטיול, לא מבחינת המימון ולא מבחינת התכנים. פרט לכך, העובדים לא היו מחויבים לצאת לטיול ורבים אף בחרו שלא להשתתף בו.

בהתאם לפסיקה יש להבחין בין נופש משפחתי אליו יוצא העובד עם משפחתו על חשבון ימי חופשה, לבין ימי גיבוש המיועדים לעובדים בלבד ושאינם על חשבון ימי החופשה של העובד.

כמו כן, זהות מארגן הפעילות הינה חשובה, משום שקיימת אבחנה בפסיקה בין מצב בו ועד העובדים הוא שאירגן את הפעילות לבין מצב בו הפעילות אורגנה על ידי המעסיק עצמו.

בנושא הנוכחי, הוועד הוא שיזם את הטיול והיה אמון על ארגונו, ומשפחות העובדים הוזמנו להצטרף לטיול, דבר המלמד על כך שמדובר בהטבה ולא ביום גיבוש לעובדים.

הוועד ממומן אמנם בין השאר, גם על ידי המעסיק, אבל אין בכך כדי לשנות את העובדה שהמעסיק לא היה מעורב באופן ישיר בפעילות.

עוד טען הביטוח הלאומי, כי התובע לא הוכיח סממן המעיד על זיקה כלשהי של המעסיק לפעילות. הטיול לא כלל השתלמויות מקצועיות, כך שלמעסיק לא היה אינטרס בקיום הטיול.

טענות התובע שלפיהן יש בנסיעה על הטרקטורונים עם בני המשפחה כדי לתרום להכשרתו ככבאי ולוחם אש, אינן מתיישבות עם השכל הישר ועם הוראות החוק והפסיקה.

אשר לטענה כי למעסיק היה אינטרס בגיבוש הכבאים, הרי שבהתאם לפסיקה, אין באינטרס כללי של המעסיק בגיבוש העובדים כדי להביא להכרה שמדובר בפעילות הנלווית לעבודה.

כמו כן, אין בהשתתפות חברי ההנהלה בטיול להפוך את הטיול לעבודה. והעובדה שטיול מסוג זה מוצע לעובדים כל שנה, אין בה כדי להפוך את הפעילות לנלווית לעבודה.

לאור כל זאת, טען הביטוח הלאומי כי יש לדחות את התביעה.

מפסק הדין עולה, כי תאונת עבודה מוגדרת כך: תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי,  תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

המונח תאונת עבודה פורש בהרחבה בפסיקה, ונקבע כי גם פעילות הנלווית לעבודה עשויה להיחשב כתאונת עבודה, בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה.

בהתאם להתפתחויות בעולם העבודה המודרני, הפסיקה אף הכירה בפעולות נופש או אירועים חברתיים אחרים כפעילות נלווית לעבודה, בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה ומתוך הכרה באינטרס של המעסיק באותה פעילות נלווית.

ולמרות כל זאת, בית הדין דחה את התביעה. לדברי בית הדין, התובע לא הוכיח אינטרס ישיר של המעסיק בפעילות, שהוא סממן עיקרי לזיקה בין האירוע לעבודה.

מטעם התובע העידו התובע עצמו, יו"ר וועד העובדים בתחנה, חשבת שכר וממונה גבייה בתחנה ויו"ר ארגון הכאבים הארצי.

בית הדין ציין כי התרשם שעדותם של העדים מטעם התובע היתה מגמתית וניכר היה שהם מנסים לסייע לתובע בתביעתו.

לדברי בית הדין, מטרת העדויות הללו היתה להביא לכך שפגיעותיהם של כלל עובדי מערך הכבאות במהלך פעולות נופש שמארגן ועד העובדים, יוכרו על ידי הביטוח הלאומי כתאונות עבודה.

יתרה מכך, בית הדין ציין, כי מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה ניתן ללמוד כי יו"ר הוועד אף פעל לשנות את הפרטים שנמסרו למוסד לביטוח לאומי על ידי המעסיק במסמך תשובות לשאלון המעסיק שנחתם על ידי מפקד התחנה

לדברי בית הדין, בשאלון הראשון שנחתם על ידי מפקד התחנה נרשם, כי במהלך חופשה פרטית יצאו לטיול משפחות שארגן ועד העובדים התהפך עם הרכב שאיתו סייר כחלק מהטיול".

עוד נכתב בשאלון (לדברי בית הדין) כי הפגיעה אירעה במסגרת טיול משפחות שארגן ועד העובדים, כי הפגיעה התרחשה במהלך טיול, כי הוועד היה זה שיזם את הפעילות, ההנהלה לא השתתפה בהוצאות והטיול מומן ב-60 אחוזים על ידי הוועד ו-40 אחוזים על ידי העובדים.

מנגד, בשאלון השני נרשם כי מדובר היה ביציאה לטיול מאורגן של עובדי התחנה, שתואם ואורגן על ידי המעסיק ו-ועד העובדים ובמהלך הסיור התהפך אחד מכלי הרכב.

בית הדין העדיף את הגרסה הראשונה שמסר המעסיק למוסד לביטוח לאומי כמשקפת את האופן בו פירש המעסיק בזמן אמת את הקשר שלו לטיול, על פני הגרסה המאוחרת שהוגשה למוסד לביטוח לאומי, לאחר שתביעת התובע נדחתה, ולאחר שהתובע, ועד העובדים והמעסיק היו מודעים לסיבת הדחייה.

בסיכומו של דבר פסק בית הדין, כי ביישום מבחני העזר השונים שנקבעו בפסיקה הוא שוכנע כי לא ניתן לומר שהתובע הצליח להוכיח שמדובר היה בפגיעה בעת ביצוע פעולה נלווית לעבודה.

בית הדין ציין בפסק הדין, כי התובע טוען שגיבוש העובדים ובני משפחותיהם בטיול זה, הינו אינטרס מובהק של המעסיק המצדיק הכרה בטיול כפעילות נלווית.

לטענתו (כל התובע), יש להתייחס לטיול משפחות של כבאים באופן שונה מלטיול מאורגן לעובדים בסקטורים אחרים.

לעניין זה, ציין בית הדין, התובע טוען כי הצורך בגיבוש הכבאים ובני משפחותיהם הינו לצורך קיום יחסי רעות והסתכנות הדדית בעת חירום, כמו גם בשגרת העבודה.

לטענתו, לצורך תיפקוד חברי מושלם בעת חירום, הכבאים חייבים להיות חברים בנפש, ללא מתחים וסכסוכים, משום שמדובר בפעולות של סיכון חיי אדם.

לדברי בית הדין, לא מצאנו לקבל את טענת התובע בעניין זה. ההשתתפות בטיול לא היתה חובה. היציאה לנופש היתה בשני סבבים, בסבב ראשון יצאו 20 כבאים ובסבב השני יצאו 18 כבאים, אף על פי שבתחנה עובדים 54 כבאים.

אחד הדברים החשובים בפסק הדין, מבחינת מנהלי משאבי האנוש בכל ארגון הוא, כי ימי הטיול לא סווגו על ידי המעסיק כימי גיבוש, וכי לעובדים שהשתתפו בטיול הופחתו ימי חופשה בגין ימי הטיול.

ניתן להסיק מכך, כי אם הטיול היה נחשב ליום גיבוש, ובמהלך יום הגיבוש היתה מתרחשת תאונה, הרי שמדובר בפעילות הנלווית לעבודה ולכן תתכן זכאות להחשיב את התאונה כתאונת עבודה.

אותו דבר אמור לגבי השתלמויות, פעילויות שעל העובדים חלה החובה להשתתף בהן, פעילות שבמהלכה מתקיימת הכשרה לעובדים בקשר ישיר לתפקיד ופעילויות שיש להן השפעה על עתידם התעסוקתי של המשתתפים.

במקרה הנוכחי, מאחר שהפעילות נחשבת כנופש שאורגן על ידי הוועד ולא על ידי המעסיק, ואף מומנה על ידי העובדים ו-ועד העובדים, וכמו כן לא מדובר בפעילות של השתלמות או הכשרה, לא חלה חובה להשתתף בה ואין לה השפעה ישירה על עתיד המשתתפים, הרי שהתאונה שהתרחשה במהלכה לא הוכרה על ידי בית הדין כתאונת עבודה.

בסיכומו של דבר פסק בית הדין כי מדובר בפעילות רווחה חברתית, שיתכן שיש בה אינטרס משני של גיבוש, אבל הזיקה בינה לבין האינטרס הישיר של המעסיק הינה רחוקה מדי, מכדי שניתן יהיה להגדיר אותה כפעילות נלווית לעבודה.

לאור כל זאת התביעה נדחתה ונקבע כי התובע ישלם לביטוח הלאומי את הוצאות המשפט בסכום של 1,500 שקלים.