יש כיום לא מעט מעסיקים שאינם מודעים למגבלה שמטיל החוק על העסקת עובדים בשעות נוספות ברציפות, ולמגבלה שחלה על סך השעות שניתן להעסיק עובד בשבוע עבודה או בחודש עבודה, וכתוצאה מכך חושפים עצמם לתביעות מצד עובדים.
ראשית חשוב לציין, כי העסקת עובד מעבר לשעות של יום עבודה מלא, או שבוע עבודה מלא, מוגדרת בחוק כהעסקה בשעות נוספות, המזכה את העובד בתוספת תשלום.
עם זאת יש להדגיש, כי החוק אוסר על העסקת עובד יותר מ-12 שעות ביום, כולל שעות נוספות. כמו כן, אסור שסך השעות הנוספות של העובד במהלך כל השבוע יהיה יותר מ-16 שעות.
בנוסף, החוק אוסר על העסקת עובד בעבודת לילה יותר מ-58 שעות בשבוע, כולל שעות נוספות.
במקרה של העסקה בשעות נוספות ללא היתר, העובד יכול להגיש כנגד המעסיק תלונה ביחידת האכיפה של חוקי העבודה.
העסקה בשעות נוספות אסורה ללא אישור משר העבודה, למעט במקרים שבהם הותרה במפורש ללא צורך בהיתר מיוחד.
שר העבודה פירסם במרץ 2018 את פירוט כללי העסקת עובדים בשעות נוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה.
מכללים אלה הוחרגה התקופה שבין ה-17 בינואר ל-14 בפברואר השנה: ב-17 בינואר השנה פירסמה שרת הכלכלה הוראת שעה לפיה ניתן להעסיק עובדים במספר גדול יותר של שעות נוספות לעומת הקבוע בחוק.
על פי אותה הוראת שעה, מכסת השעות הנוספות השבועיות המותרות הועלתה מ-16 ל-25 שעות, אורך שבוע העבודה המקסימלי, כולל שעות נוספות הועלה מ-58 שעות ל-67 שעות, המעסיקים קיבלו היתר להעסיק עובדים עד 14 שעות עבודה יומיות (כולל שעות נוספות) במקום עד 12 שעות, אבל רק עד שמונה פעמים בחודש. כמו כן, נאסר להעלות את מכסת השעות הנוספות החודשית מעל 90 שעות.
בנוסף, על פי אותה הוראת שעה (שנקבעה בשל התפשטות מגיפת הקורונה באותה עת), למעסיק המעסיק יותר מ-20 עובדים הותר להשתמש בהיתר רק אם 20% לפחות מהעובדים שלו נעדרו ממקום העבודה בנסיבות שאינן תלויות במעסיק ושלא ניתן לבצע את העבודה באמצעות עובדים קיימים.
אלא שהוראת שעה זו הסתיימה ב-14 בפברואר השנה. למרות זאת, מסתבר כי יש מעסיקים שאינם מודעים לכך שהוראת שעה זו הסתיימה וממשיכים לפעול על פיה.
נציין, כי על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, המקרים שבהם החוק מתיר העסקה בשעות נוספות, ללא צורך בהיתר מיוחד הם תאונה או אירוע בלתי צפוי, כאשר יש לטפל בבעיה דחופה, רק לצורת מניעת הפרעה קשה בתהליך של העבודה.
בנוסף, ניתן להעסיק עובדים בשעות נוספות ללא היתר מיוחד כאשר העובדים עובדים במשמרות, כל עוד הם לא עובדים יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע לשלושה שבועות לא עולה על 45 שעות עבודה לשבוע.
מעסיק שמעוניין לקבל היתר להעסקה בשעות נוספות ועונה על התנאים לקבלת ההיתר, יכול להגיש בקשה אל הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה.
כאמור, על פי החוק, אורך יום העבודה, כולל השעות הנוספות, לא יעלה על 12 שעות, בשבוע עבודה לא ניתן להעסיק עובד יותר מ-16 שעות נוספות ולעובדים במשמרת לילה, אורך שבוע העבודה לא יעלה על 58 שעות, כולל השעות הנוספות.
עוד קובע החוק, כי בין שני ימי עבודה חייבת להיות הפסקה של שמונה שעות לפחות.
במקרה שהעובד תובע את המעסיק בגלל שעות נוספות, נטל ההוכחה לגבי מספר שעות העבודה שעבד העובד מוטל על המעסיק. יצויין, כי המעסיק חייב לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה עבור עובדיו.
זאת ועוד, שעות נוספות מחושבות רק על פי אותו יום, ולא ניתן לקזז אותן מיום אחר.
נזכיר, כי החל מאפריל 2018 קוצר שבוע העבודה במשק ל-42 שעות על ידי קיצור אחד מימי העבודה בשבוע.
עבודה במספר שעות העולה על 42 שעות בשבוע, או במספר שעות ביום שמעבר למכסה היומית כפי שנקבעה על ידי המעסיק, תיחשב כעבודה בשעות נספות וצריכה להיות מתוגמלת על פי החוק.
