שיתוף

בשנים האחרונות, עוד בטרם פרץ משבר הקורונה שהביא איתו את מהפיכת העבודה מהבית והגמישות בשעות העבודה, התנהל שיח ער לגבי נושא גמישות בעבודה.

רבות דובר על נושא הגמישות בעבודה, רבים הכירו בעובדה שעובדים צעירים מעדיפים לעבוד מהבית בשעות הנוחות להם, והיו אינסוף דיונים על השאלה, אילו תפקידים יכולים להתבצע מהבית, איך ישולבו העובדים מהבית כחלק בלתי נפרד צוותים שעובדים במשרד, איך ניתן לתקשר עם העובדים מהבית באופן שהם לא ירגישו מבודדים, מתי עדיף לאפשר גמישות ומתי לא, האם תמיד יהיו עובדים שימשיכו להעדיף את העבודה מהמשרד ועוד ועוד.

ואז הגיע מרץ 2020 ובבת אחת הועברו אחוזים ניכרים מהעובדים לעבודה מהבית. כך קרה, שאל מול תנאי ההעסקה המתפתחים כל הזמן, ארגונים מוצאים עצמם כיום מול מציאות מורכבת: לא לגמרי העסקה מהבית, לא לגמרי העסקה מהמשרד, וגם לא באמת מודל עבודה היברידי.

ממחקר שנעשה בארה"ב עולה, כי כ-51 אחוזים מהעובדים שכבר עובדים על פי מודל העבודה ההיברידי, שוקלים לעבור למודל העובדה מהבית באופן מלא. במילים אחרות, המנהלים שלהם לא מצליחים לשכנע אותם שיש תועלת ממשית בעבודה מהמשרד במשך כמה ימים בשבוע.

עובדים רבים טוענים כי הם מבולבלים נוכח אי הבהירות, שכן, גם לארגון וגם לעובדים לא לגמרי ברור מה המשמעות של עבודה היברידית. יום בשבוע עבודה מהבית? יומיים בשבוע עבודה מהבית? ארבעה ימים בשבוע עבודה מהבית?

המחקר מראה כי כ-38 אחוזים מהעובדים לא יודעים מתי או למה עליהם להגיע למשרד. עוד עולה מהמחקר, כי רק כ-28% מהארגונים ניסחו  הסכמים שמסייעים ליצור קווים מנחים ברורים לגבי הסוגיות הבסיסיות.

אם בוחנים תחת זכוכית מגדלת את העבודה במשרד ניתן לראות שהתסריט הטוב ביותר הוא מצב בו העובדים זוכים לשיתוף פעולה מלא מצד עמיתיהם ונוצר חיבור מלא בינם לבין שאר חברי הצוות ולארגון.

מנגד, התסריט הרע ביותר הוא זה שבו העובדים עומדים שעות בפקקים בדרך לעבודה, וכאשר הם מגיעים הם נכנסים לתא העבודה שלהם באופן ספייס, שהוא אחד מתאים רבים אחרים, ומצטרפים לשיחות עם עמיתים או לקוחות, שנערכות בווידאו, ואינם נהנים מסביבת העבודה הביתית אליה התרגלו בשנתיים האחרונות.

במילים אחרות, ערכו של המשרד כמקום עבודה נגזר במידה רבה מאיכותו של הקשר האנושי בין העובדים. אלא שהקשר הזה יכול להתרחש גם כאשר העובדים עובדים מהבית.

ההבדל הוא שכאשר מיישמים את מודל העבודה ההיברידי, הקשר הזה דורש יותר תכנון, לרבות תיאום ברמת הצוות, או בין קבוצות שותפים מרכזיות.

רצונם של העובדים להגיע אל מקום העבודה תלוי כיום במידה רבה במנהלים, שצריכים להגדיר ביחד עם העובדים את הדרכים, הזמנים וההזדמנויות הטובות ביותר להגעה פיזית אל מקום העבודה.

יש עובדים שיעדיפו לתת דגש לבניית קשרים בין העובדים וסיוע לעובדים חדשים להשתלב בתרבות הארגונית. אחרים עשויים לתת עדיפות לכל מה שקשור לסיעור מוחות יצירתי או פתרון בעיות מורכבות.

יש עובדים שיעדיפו להגיע פיזית לצורך פגישות צוות אחת לשבוע ויש עובדים שיעדיפו להגיע פיזית את מקום העבודה אחת לרבעון וכדומה.

כך או כך, על פני זמן, ועם ההתפתחויות הטכנולוגיות המתאימות, המשרד צפוי להפוך ממקום פיזי למקום וירטואלי. לכן מנהלים נדרשים כבר עכשיו להתמקד בחווית המשרד הדיגיטלית באותה מידה כמו בחווית המשרד הפיזית.

אם עד מרץ 2020 היה חדר הישיבות ממוקם במשרד עצמו, הרי שבמודל ההיברידי הוא יהיה ממוקם במרחב הווירטואלי, וכל העובדים הרלוונטיים לפגישה, בין אם הם נמצאים פיזית במשרד, או בביתם בעיר אחרת או מעבר לים, כולם יקבלו את אותו מקום ליד השולחן.

הטכנולוגיות שמפתחים לשם כך כבר בימים אלה, כוללות, בין השאר, מצלמות שמופעלות על ידי בינה מלאכותית ומאפשרות לכל משתתף לראות את כל שאר המשתתפים גם אם הם קמים ממקומם, מסתובבים בחדר, ניגשים למצגת וכו.

המהפיכה הטכנולוגית שתאפשר את העבודה מהבית תוך הענקת חווית משרד לאלו העובדים מביתם, נמצאת בימים אלה בחיתוליה, אבל היא צפויה להפוך למציאות הרבה יותר מהר משצפו עד לפני שנתיים.

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה