המודל של שר למשאבי אנוש קיים בעולם הן במדינות מפותחות (קנדה) והן במדינות מתפתחות (הודו) ובעידן של פוסט-משבר כלכלי, זה רק עניין של זמן עד שמדינות נוספות יבינו את הצורך הדוחק לטפל בנושא ההון האנושי כחלק מסדר היום הציבורי.
יורם שולטהייס הוא מנכ"ל ומייסד חברת HRus, חברת משאבי אנוש המפעילה מגזין מקצועי (פורטל וניוזלטר יומי) והמפעילה כנסים, אירועים וימי עיון מקצועיים בתחומי משאבי אנוש, שכר, רווחה, פנסיה ודיני עבודה. ערב השקת המכללה החדשה – מכללת HRus למשאבי אנוש, יוזם שולטהייס פניה לגורמי ממשלה על מנת להציע להם את המודל של משרד ממשלתי ייעודי לתחום זה.
השר למשאבי אנוש – תפקידו ומעמדו הציבורי
אם בוחנים מדינה כמו קנדה ערב סיום המשבר הכלכלי, רואים מדינה חסינה כלכלית ותעסוקתית. נכון, קנדה כמו רוב מדינות העולם, נפגעה מהמשבר הכלכלי, אולם היא שמרה על יציבות מופתית ביחס למדינות המתועשות (מקום 5 מתוך 27). חלק בלתי מבוטל מהחוסן הכלכלי שלה, טמון בניהול נכון ומושכל של המשרד למשאבי אנוש, אשר בראשו עומדת השרה דיאן פינלי.
המשרד למשאבי אנוש מורכב מיחידות מחקר, ניתוח, ייעוץ והכוונה וניהול פרויקטים מקומיים כמו גם חוצי-מדינה. כמשרד ממשלתי יש לעובדי המשרד את הכלים ואת האוטוריטה! לדרוש מידע, לאסוף מידע, לנתח ולשמר מידע עצום, המאפשר לקרוא את מפת המשק ברמת המקרו. הם יכולים לצפות מגמות של גידול טבעי בענפים מסוימים מול נתוני פרישה צפויים, ותחזית להיקף העובדים הייעודיים על פי מספר הסטודנטים הרשומים ללימודים במסלולים ייעודיים הן באוניברסיטאות והן בתיכונים.
בארץ יש מחסור אדיר במהנדסי חשמל, מהנדסי כימיה, ברופאים ועוד. מאידך, יש לנו הצפה בתחום עריכת הדין. המצב הזה נמשך על פני עשור והוא מסוכן לא רק לציבור האזרחים אשר למדו מקצועות בהם יש הצפה ואינם יכולים להשתלב בתחום או שהמשכורות יורדות פלאים, כתוצאה ישירה מיחסי היצע-וביקוש לא פרופורציונאליים. המצב הזה בעצם תוקע מקלות בגלגלי הצמיחה של המשק, כי אם חסרים מהנדסים – פרויקטים לא יוצאים לדרך. אם אין מומחים בביוטכנולוגיה ומכשור רפואי – ענף הביו-רפואה לא יתפתח למרות הפוטנציאל העצום (יש בעולם דרישה בלתי פוסקת לפטנטים, קרי ציוד, מכשור רפואי ותרופות. עם העלייה בתוחלת החיים ופיתוח מערכות בריאות, הדרישה רק תגדל). ברגע שיהיה כאן הון אנושי מתאים למלא את התפקידים הללו – חברות יצמחו ופרויקטים יצאו לדרך, תהליך שיספק עבודה לא רק לאותם מהנדסים, אלא לשורה ארוכה של בעלי מקצועות (חשבי שכר, קבלני משנה למיניהם ואפילו – יועצים משפטיים שמתקשים למצוא עבודה).
עד כמה שזה נשמע פשוט והגיוני, הנושא הזה דורש טיפול מקצועי בדרגות הגבוהות ביותר במדינה. כדי להכשיר דור של מהנדסים או רופאים יש להתחיל לבחון את מערכי הלימודים בבתי הספר וזה דורש עבודה מול משרד החינוך. אם משרד החינוך לא יתגבר את שעות הלימודים במקצועות הריאליים ובעיקר כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה, בוגרי התיכונים לא יעמדו בדרישות הסף למסלולים ההנדסיים. במיוחד אם משרד החינוך ימשיך להעניק 'פטור' מבגרות במתמטיקה או באנגלית. לאחר מכן יש לעודד את הסטודנטים החדשים לפנות למסלולים הייעודיים אשר מכשירים למקצועות בהם יש או תהיה דרישה בשוק וזה באמצעות תמריצים, מענקים ומלגות (מדובר בתמיכה הן במוסדות והן בסטודנטים). כאן נדרש תיאום עם משרדי החינוך, האוצר ואף עם חברות מהמשק הפרטי, כפי שקורה בארה"ב לדוגמא, שחברות פרטיות מעניקות מלגות לסטודנטים הלומדים לקראת מקצועות מבוקשים בענף שלה (זו מגמה בולטת בעיקר בתחומי הביו-טכנולוגיה, ננו-טכנולוגיה ומקצועות הפרה-רפואה).
כדי להבטיח את צמיחת המשק הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, צריך גוף שינתח את מפת השוק – לא רק את המפה המקומית אלא גם העולמית והאזורית, יבין מגמות וידע להפיק את המסקנות ולכמת אותן לנתונים מספריים, לפי ענפים ותפקידים ספציפיים.
משרד התמ"ת דואג לקדם את התעשייה והמסחר וכבודו במקומו. הוא עושה עבודת קודש אולם כגוף, הוא לא ערוך לטפל בנושא המורכב של משאבי אנוש. יש הבדל בין תעסוקה למשאבי אנוש. התמ"ת אוכף חוקי עבודה, דואג להכשרות מקצועיות לאנשים הנמצאים מחוץ למעגל העבודה ומסייע לעובדים במפעלים וחברות הנמצאים בקשיים, כל זאת שייך לנישת תעסוקה. אנחנו בעידן של משאבי אנוש.
התמ"ת מציע קורסים להכשרה מקצועית עבור אנשים שיצאו ממעגל העבודה או לא הצליחו לחדור אליו. משרד למשאבי אנוש, הפועל בתיאום עם כלל הגורמים הממשלתיים, מביא לידי כך שלא יהיו במשק אנשים חסרי הכשרה מקצועית מתאימה, זאת באמצעות תכנון נכון של מצבות כוח עבודה בשלושת המגזרים, כדי לצמצם את היקף האנשים הנמצאים מחוץ למעגל העבודה. מנקודת המבט שלי – התמ"ת נותן פתרון ומסייע בעת משבר בענף התעסוקה ואילו משרד משאבי אנוש, לכשנייסד אחד – ימנע מצוקת עבודה ומשברים תעסוקתיים במשק. התמ"ת מציע טיפול בנזק או צמצום היקפו, בעוד משרד משאבי אנוש מציע טיפול מונע.
מדינה שלא תציב את נושא ההון האנושי במרכז סדר היום הציבורי – לא תוכל להבטיח צמיחה כלכלית עתידית
המשבר הכלכלי שינה את סדר העדיפויות של מדינת ישראל. גם כאן מקבלי ההחלטות החלו להבין שכלכלה ותעסוקה הם תשתית לביטחון לאומי. כדי לשמור על חוסן כלכלי כמדינה, כדי לייצר תשתיות למשק תחרותי במגמת צמיחה חיובית, על המדינה לייסד תשתית ליצירה ופיתוח הון אנושי כסדר עדיפות עליון.