עובדים מרוצים מעבודתם
על פי נתוני הלמ"ס כפי שפורסמו היום, 87% מהמועסקים היו מרוצים מעבודתם בשנת 2016: 86% מהגברים ו-88% מהנשים.
שיעור שביעות הרצון מהעבודה ירד בשנת 2016 ב-3.1 נקודת אחוז לעומת בשנת 2015 (88%).
שיעור המרוצים ממקום מעבודתם נמצא במגמת עלייה בין השנים –2002-2016 ,מ-82% ב-2002 ל-87% ב-2016.
במרבית השנים, השיעור הנמוך ביותר של המרוצים מעבודתם נמצא בקרב גברים ערבים.
שיעור שביעות הרצון ממקום העבודה – הבדלים מגדריים ולאומיים
במרבית השנים (מלבד 2012–2011) נשים יהודיות היו מרוצות יותר מעבודתן, בהשוואה לגברים יהודים.
בקרב יהודים לא נמצאו הבדלים ניכרים בשיעור שביעות הרצון מהעבודה, בפילוח לפי מידת הדתיות.
מבין 15 הערים הגדולות שבהן 100,00 תושבים ויותר, השיעור הגבוה ביותר של מועסקים המרוצים מעבודתם נמצא ברחובות(93%) והנמוך ביותר בחיפה (80%).
תיאור המדד והגדרתו
שיעור המועסקים בני 20 ומעלה המרוצים מעבודתם חושב כאחוז המועסקים המרוצים מאוד או המרוצים מכלל המועסקים בני ה-20 ומעלה. המדד מבוסס על שאלה המופיעה החל משנת 2002 בשאלון הגרעין של הסקר החברתי, ומופנה לכלל האוכלוסייה מגיל 20 ומעלה. המדד מתייחס לאלה שהשיבו 'מרוצה מאוד' או
'מרוצה' על השאלה: "האם אתה מרוצה מעבודתך במקום העבודה העיקרי?".
מדד זה מאפשר לבחון את תחושת העובד לגבי מידת ההתקדמות והשינוי באיכות חייו התעסוקתיים, ולגבי מידת הגשמתו העצמית. כמו כן המדד מאפשר לבחון כיצד יתר המשתנים שנמדדו בסקר באים לידי ביטוי בשביעות הרצון מהעבודה, וכיצד הנהגת צעדי מדיניות שונים משפיעה על שביעות הרצון של הפרט מחייו התעסוקתיים.
המגמה הרצויה למדד היא עלייה בשביעות הרצון מעבודה.
