חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר באופן ברור להפלות עובדים או דורשי עבודה במגוון רחב של קטגוריות לרבות על רקע גיל, מין, היריון, גזע, דת, טיפולי פוריות ועוד. במקרים אלו חלה על המעסיק (הנתבע) חובת ההוכחה כי לא היתה אפליה.
חיילת משוחררת בחודש השישי להיריונה ביקשה לעבוד כקופאית בסניף של רשת מזון בגן יבנה, והופתעה לשמוע שהם לא מקבלים לעבודה נשים בהיריון.
בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה במלואה ופסק כי היא תפוצה בגין אפליה אסורה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסכום של 50 אלף שקלים. בנוסף תשלם לה הרשת שנתבעה 20 אלף שקל עבור הוצאות משפט.
התובעת שבאותה עת היתה חיילת משוחררת ראתה מודעת דרושים ופנתה אל הקופאית הראשית בבקשה להתקבל לעבודה כקופאית.
בשיחת טלפון שנערכה בינה לבין הקופאית הראשית יומיים לאחר מכן היא ציינה שהיא בהיריון, ואז נענתה כי הרשת כלל לא מקבלת נשים בהריון.
מתמלול שיחת הטלפון בין התובעת לקופאית הראשית עלה בבירור כי ברגע שסיפרה על ההיריון הוסרה מועמדותה וסירבו לקבלה.
המעסיק מצידו הכחיש את גרסתה של התובעת וטען כי רק מנהל הסניף יכול לקלוט לעבודה עובדים חדשים. לכן, טען המעסיק, אם התובעת רצתה באמת להתקבל לעבודה היא היתה מדברת איתו.
מה גם, שהתובעת כלל לא ציינה את שמה של הקופאית שאיתה שוחחה ולא הציגה בבית הדין אסמכתה לכך שאכן היתה בהיריון באותה עת.
במקבילה לתביעתה של התובעת, הגיש גם המעסיק תביעה נגדית בטענה שהתובעת הגישה תביעת סרק שקרית במטרה לסחוט את המעסיק באיומים. כמו כן דרשה הרשת פיצוי בגין לשון הרע משום שהתובעת פגעה במוניטין שהרשת צברה בעמל רב ובשמה הטוב.
במקרה הנוכחי העידה התובעת כי לאחר שראתה את מודעת הדרושים פנתה אל הקופאית הראשית וזו אמרה לה שהיא זאת שמקבלת מועמדים חדשים לעבודה.
התובעת הבהירה כי לא הגיעה למקום עם מכשיר הקלטה. אבל לאור העובדה שנדחתה במקומות עבודה אחרים בטרם פנתה לסניף זה, החליטה להקליט את השיחה עם הקופאית הראשית.
בעקבות התייעצות עם עורך דין היא החליטה להצטייד בראיות מראש למקרה שתצטרך להוכיח את דבריה בבוא היום.
ואכן, תמליל השיחה שנערכה בין הקופאית הראשית לאשה שביקשה להתקבל לעבודה היווה את הראיה החשובה והמשמעותית בתיק, משום שעלה ממנו בבירור כי מהרגע שהקופאית הבינה שהתובעת בהיריון היא סירבה לקבל אותה לעבודה.
העובדה שהרשת הסתפקה בהכחשה ולא זימנה את הקופאית לתת עדות ולהפריך את עדותה של התובעת, פעלה אף היא לרעתה של הרשת.
בית הדין לעבודה קיבל את גרסת התביעה שלא נסתרה, וקבע כי מועמדותה של התובעת נדחתה על הסף, מיד לאחר שאמרה כי היא בהיריון.
בית הדין לעבודה הוסיף, כי העובדה שהתובעת הקליטה את השיחה, אינה מחלישה את עמדתה ואינה מוכיחה כי ביקשה להתעשר על חשבון הרשת שלא כדין.
עוד פסק בית הדין לעבודה, כי ההתייחסות שקיבלה התובעת, שביקשה להתפרנס בכבוד, אך ורק משום שהיתה בהיריון, היא גישה קלוקלת ופסולה, מעבר לכך שהיא מנוגדת לתכליתו של החוק.
יתרה מכך, הרשת אף בחרה לתקוף אישית את התובעת והוסיפה חטא על פשע כשתבעה אותה על לשון הרע.
התביעה התקבלה במלואה והתביעה שכנגד נדחתה על כל חלקיה. הנתבעת תפצה את התובעת ב-50 אלף שקלים, וכן תשלם לה את הוצאות המשפט בסך של 20 אלף שקלים.
