פיתוח תוכניות תמיכה פסיכולוגית בעובדים דורש גישה שקולה, המקיפה נושאים רבים.
מנהלי משאבי אנוש חייבים להתחיל בהבנת הצרכים הספציפיים של העובדים שלהם ולאחר מכן לתכנן תוכניות המספקות תמיכה נגישה ויעילה תוך שמירה על דיסקרטיות.
יצירת סביבת עבודה תומכת, קידום מודעות לרווחה נפשית ובחינה מתמדת של יעילות היוזמות של מנהלי משאבי אנוש, מאפשרים לשפר משמעותית את הרווחה הפסיכולוגית של העובדים.
זה משפר את הבריאות והרווחה הנפשית של העובד ובה בעת גם תורם לתרבות ארגונית פרודוקטיבית וחיובית יותר.
במילים אחרות, פיתוח תוכניות תמיכה פסיכולוגית לעובדים הינו חיוני ליצירת סביבת עבודה בריאה ופרודוקטיבית.
להלן 7 צעדים שמנהלי משאבי אנוש יכולים לנקוט כדי להקים תוכניות יעילות המשרתות את הרווחה הנפשית והרגשית של העובדים שלהם:
1 לערוך הערכת צרכים:
יש להתחיל בביצוע סקרים ואיסוף משוב מהעובדים כדי להבין את הצרכים והחששות הפסיכולוגיים שלהם.
זה יכול לכלול שאלות על רמות מתח, איזון בין עבודה לחיים אישיים וסוגי תמיכה מועדפים.
במקביל יש לארגן קבוצות מיקוד עם עובדים ממחלקות ודרגים שונים בחברה כדי לדון בצרכי הרווחה הנפשיים שלהם ובסוגי התמיכה שהם רואים כמועילים.
כמו כן יש לנתח נתונים על היעדרות, שיעורי תחלופה וביצועי עובדים כדי לזהות דפוסים שעשויים להצביע על בעיות פסיכולוגיות בסיסיות.
נתונים אלה יכולים לסייע באיתור תחומים שבהם התמיכה הדרושה ביותר.
2 ליצור מדיניות רווחה נפשית מקיפה:
יש לפתח מדיניות ברורה בתחום הרווחה הנפשית, המתווה את מחויבות החברה לתמוך ברווחה הפסיכולוגית של העובדים.
מדיניות זו צריכה לכלול הנחיות איך עובדים יכולים לבקש עזרה, פרוטוקולי סודיות והמשאבים העומדים לרשותם.
יש לוודא שהמדיניות מועברת היטב לכל העובדים באמצעות ערוצים מרובים, לרבות הודעות לאימייל של העובדים, אתר פנימי של החברה, פגישות צוות קבועות ועוד.
יש להקל על העובדים להבין את האפשרויות שלהם לגישה לתמיכה.
3 הקמת תוכנית סיוע לעובדים:
יש ליישם תוכניות סיוע לעובדים המספקות שירותי ייעוץ חסויים, משאבים לרווחה הנפשית והפניות לאנשי מקצוע מיוחדים.
יש לוודא שהתוכנית סיוע לעובדים מכסה מגוון נושאים לרבות ניהול סטרס, חרדה, דיכאון, שימוש בסמים ובעיות הקשורות לעבודה.
יש לשתף פעולה עם ספקי התוכנית לסיוע לעובדים שהם בעלי מוניטין וניסיון במתן שירותי בריאות נפשית מקיפים.
כמו כן יש לבצע הערכת ספקים פוטנציאליים על סמך הרקורד שלהם, הצעות השירות והמשוב מלקוחות אחרים.
4 לקדם איזון בין עבודה לחיים אישיים:
יש להציע אפשרויות עבודה גמישות, כגון עבודה מרחוק, שעות גמישות וכדומה, כדי לעזור לעובדים לנהל את האיזון בין העבודה לחיים האישיים. גמישות יכולה להפחית מתח ולשפר את הרווחה הכללית.
במקביל יש לעודד עובדים לקחת את מלוא ימי החופשה השנתית שהם זכאים להם, ורצוי לספק חופשה בתשלום עבור ימי רווחה נפשית.
הפסקות קבועות במהלך יום העבודה וחופשות הן חיוניות למניעת שחיקה ולשמירה על הרווחה הנפשית.
5 הכשרה בנושא רווחה נפשית:
יש לערוך מפגשי הדרכה וסדנאות כדי להעלות את המודעות לנושאים של רווחה נפשית ולהפחית את הסטיגמה הקשורה לפנייה לעזרה.
יש ללמד את העובדים והמנהלים לזהות סימני מצוקה אצל עמיתים במצוקה וכיצד לתמוך בהם.
כמו כן יש להציע הדרכה על חוסן, ניהול מתחים ואסטרטגיות התמודדות עם אתגרים.
יש לצייד את העובדים בכלים וטכניקות מעשיות לניהול בריאות הנפש שלהם באופן יזום.
6 לטפח סביבת עבודה תומכת:
יש לעודד תקשורת פתוחה על בריאות הנפש במקום העבודה. חשוב ליצור תרבות ארגונית שבה העובדים מרגישים בנוח לדון בדאגותיהם ללא חשש משיפוטיות או השלכות.
יש להכשיר מנהלים להיות אמפתיים ותומכים. הם צריכים להיות מסוגלים לזהות סימני מצוקה, לספק תמיכה מתאימה ולהפנות עובדים למשאבים מקצועיים בעת הצורך.
7 להעריך ולשפר באופן קבוע את תוכניות התמיכה הפסיכולוגית:
יש לאסוף באופן קבוע משוב מעובדים על היעילות של תוכניות התמיכה הפסיכולוגית. יש להשתמש במשוב זה כדי לבצע את ההתאמות והשיפורים הדרושים לתוכניות.
יש לקבוע מדדים כדי להעריך את ההשפעה של יוזמות בריאות הנפש, לרבות מחוברות עובדים, שביעות רצון בעבודה ורמות פרודוקטיביות.
חשוב לסקור באופן קבוע מדדים אלה כדי להעריך את הצלחת התוכניות ולזהות תחומים לשיפור.
