ירידה בפרודוקטיביות, חוסר שביעות רצון בעבודה, עליית הסיכון לעזיבת עובד ומספר גדל והולך של ימי היעדרות, הם רק חלק מהתופעות שנוצרות כאשר עובד מתחיל להרגיש שחוק, והן רק הולכות וגוברות ככל שהשחיקה מחמירה.
עד לפני כעשור, נהגו הנהלות של ארגונים להאמין כי שחיקה של עובד לא צריכה להטריד את ההנהלה משום שהיא בעיתי הבלעדית של העובד.
במהלך העשור האחרון הולכת וגוברת ההבנה שכאשר עובדים חשים שחוקים, בסופו של דבר הארגון נפגע בתוצאות העסקיות ובמותג המעסיק כאחד.
ממחקרים שערכה חברת המחקרים האמריקאית גאלופ בקרב עובדים בארה"ב עולה, כי כ-76 אחוזים מהעובדים חווים שחיקה במקום העבודה לפחות מדי פעם.
לכן, אחד האתגרים החשובים של מנהלי משאבי האנוש הוא לאתר בזמן עובדים שחשים שהם נשחקים, כבר בשלבים הראשונים של השחיקה, ולנסות לפתור את הבעיה בטרם תהפוך לקריטית.
אחד הכלים שעומד כיום לרשות מנהלי משאבי האנוש ושיכול לסייע להם בכך רבות הוא ChatGPT (בינה מלאכותית).
חשוב לציין ש-ChatGPT יכול אמנם לספק תובנות חשובות שיכולות לשמש את מנהל משאבי האנוש כדי לאתר בזמן עובדים שחוקים, אבל הניתוח שמבצע ChatGPT צריך לשמש ככלי תומך ולא כתחליף לשיפוט ושיקול אנושי.
על מנהל משאבי האנוש לשלב את התובנות שנוצרו משימוש ב-ChatGPT עם המומחיות והתצפיות שלו עצמו, כדי לקבל החלטות מושכלות ולנקוט פעולות מתאימות כדי להתמודד עם חששות שחיקה.
בנוסף, יש להקפיד על שיקולי סודיות ופרטיות בעת שימוש בנתוני עובדים בכל ניתוח או שיחה עם ChatGPT.
להלן 6 דרכים בהן ChatGPT יכול לסייע באיתור וזיהוי עובדים שעלולים לחוות שחיקה או בשלבים הראשונים של השחיקה:
1 ניתוח טקסט:
מנהל משאבי האנוש יכול לספק ל-ChatGPT משוב אנונימי של עובדים, כמו למשל סקירות ביצועים, תשובות לסקרים או יומני תקשורת.
הוא יכול לנתח את נתוני הטקסט, לחפש דפוסים או מילות מפתח המצביעות על תחושות של שחיקה, מתח מוגזם או ירידה בביצועים.
כל אלה יכולים לאתר עבור מנהל משאבי האנוש מקרים שבהם עובדים מביעים סימנים של תשישות, תסכול או מוטיבציה מופחתת, ולעזור לו לזהות מקרים פוטנציאליים של שחיקה.
2 דימוי שיחות עם העובדים וניתוחן:
ל-ChatGPT יש יכולת לדמות שיחות עם עובדים ולשאול אותם שאלות פתוחות הקשורות לעומס העבודה, לאיזון בין העבודה לחיים ולרווחה הכללית שלהם.
באמצעות הדיאלוג עם העובדים, ChatGPT יכול לזהות רמזים בתגובות העובדים, המצביעים על כך שהם מרגישים שחוקים או מוצפים בעבודה.
כתוצאה מכך, הוא יכול לזהות הצהרות המצביעות על רמות מתח גבוהות, תשישות או חוסר יכולת להתמודד עם דרישות העבודה.
3 פרשנות של נתונים התנהגותיים:
מנהל משאבי האנוש יכול לספק ל-ChatGPT גישה לנתונים התנהגותיים אנונימיים, לרבות שעות עבודה, אחוז השלמת משימות, מדדי פרודוקטיביות ועוד.
בסיוע נתונים אלה, ChatGPT יכול לנתח נתונים אלו ולחפש סטיות מהדפוסים הרגילים של העובד.
לדוגמה, הוא יכול לזהות ירידות פתאומיות בפרודוקטיביות, עלייה במספר שעות העבודה, החמצת מועדי דד-ליין ועוד, שיכולים להעיד על שחיקה או עומסי עבודה מוגזמים.
4 סקרים בנושאי רווחה:
מנהל משאבי האנוש יכול להסתייע ב- ChatGPTביצירת סקרים או שאלונים המתמקדים ברווחת העובדים וברמות הלחץ של כל אחד מהם.
מנהל משאבי האנוש יכול לשתף פעולה עם ChatGPT כדי ליצור שאלות רלוונטיות, המודדות את תפיסת העובדים לגבי עומס העבודה, רמות הלחץ, האיזון בין העבודה לחיים האישיים ושביעות הרצון הכללית מהעבודה.
במקביל, ChatGPT יכול לספק הצעות להנחיות איכותיות המסייעות לזהות עובדים בסיכון לשחיקה.
5 רעיונות לשיחת משוב יזומה:
רצוי שמנהל משאבי האנוש יזום שיחת משוב עם העובדים כדי לאתר תחושות של שחיקה. ChatGPT יכול לספק רעיונות לביצוע שיחות משוב כאלה.
הוא יכול, למשל, להציע שאלות או נושאים ספציפיים שיש להתייחס אליהם במהלך שיחות המשוב האלה, ולאפשר למנהל משאבי האנוש לקבל תובנות לגבי רווחתו של העובד, רמות הלחץ שלו ושביעות הרצון שלו מעבודתו.
בנוסף, ChatGPT יכול גם לעזור ביצירת הצעות לפעולות שיש לנקוט כדי להקל על תסמיני השחיקה, בהתבסס על תוצאות השיחה.
6 ניתוח נתוני ביצועים והפקת תובנות:
ניתוח נתוני ביצועים והפקת תובנות, לגבי כל שינוי משמעותי בביצועים או באיכות העבודה של העובד, יכולים להתבצע על ידי ChatGPTכדי לסייע בזיהוי שחיקה או פוטנציאל שחיקה.
הוא יכול לזהות מדדי ביצועים שעלולים להצביע על שחיקה, לרבות ירידה בתשומת הלב לפרטים, ירידה ברמת הדיוק, עלייה במספר השגיאות וכדומה.
על ידי ניטור מגמות הביצועים, ChatGPT יכול לסייע למנהל משאבי האנוש באיתור עובדים שעלולים להיות בסיכון לשחיקה.
