גיוון תעסוקתי הולך ותופס את מקומו כאחת המגמות המרכזיות ובעלות החשיבות בכל העולם המפותח.
כתוצאה מכך, יותר ויותר ארגונים שמיישמים גיוון תעסוקתי והכלה, שואפים להבליט את העובדה שיש להם כוח אדם מגוון ותרבות ארגונית מכילה.
אלא שלא תמיד ארגונים יודעים איך בדיוק ליישם את הגיוון התעסוקתי בפועל. חלק מהבעיה נעוץ בכך שחברות מתייחסות בעיקר לסוגיות של קידום וגיוס עובדים, בעוד שסקר שנערך על ידי חברת הסקרים האמריקאית גאלופ מצא שזה לא מספיק.
מהסקר עולה, כי גם אם יש ייצוג דמוגרפי רחב לעובדים בארגון, לא תהיה לכך השפעה מהותית, אלא אם כן היחס אל הנשים שעובדות בארגון, ואל העובדים המבוגרים, המוגבלים, עובדים ממוצאים אתניים שונים וכד', יהיה יחס חיובי ושוויוני.
במילים אחרות, ארגונים זקוקים לכוח העבודה המגוון אבל לא פחות מכך, לתרבות ארגונית מקבלת, המקדמת בברכה את השונה. רק כך תהיה לגיוון התעסוקתי השפעה חיובית מהותית על הביצועים העסקיים של הארגון.
עובדים מרקע דמוגרפי שמהווה מיעוט, צריכים להרגיש שמכירים ברקע הייחודי שלהם, בחוויות שלהם וכו' כדבר חיובי.
לכן יש להטמיע בתרבות הארגונית את היחס המכבד כלפי כל עובד. בניית תרבות ארגונית מכילה נמצאת באחריות המשותפת של העובדים והמנהלים בכל הדרגים, כולל ההנהלה הבכירה. מצב זה דורש הכוונה בכל רמה כדי לשמור על מקום עבודה מכיל.
פרט לכך, יש חשיבות רבה למה שההנהלה הבכירה ומנהלי משאבי האנוש משדרים. הם חייבים להיות הוגנים ולא משוחדים בהליך גיוס העובדים ובהעסקתם בפועל לרבות בקידום, בשכר ובהטבות.
בנוסף, יש להנהיג תרבות ארגונית שבה העובדים מרגישים שהם יכולים לבטא את עצמם בבטחה ולהעלות חששות בשקיפות ובביטחון.
הבעיה היא שבארגונים רבים לא רואים בתרבויות מכילות ומגוונות חלק מהיסודות לפיתוח הארגוני. וגישה זו צריכה להשתנות.
להלן 5 יתרונות הנובעים לארגון מהעסקת כוח אדם מגוון:
1 קבלת החלטות משופרת:
צוות עובדים מגוון מאפשר לייצר מגוון רחב יותר של נקודות מבט וחוויות, מה שיכול להוביל לקבלת החלטות מושכלת ונכונה יותר.
2 הגברת היצירתיות והחדשנות:
כוח עבודה מגוון יכול להביא רעיונות וגישות חדשות לפתרון בעיות, מה שיכול להוביל להגברת היצירתיות והחדשנות בתוך החברה.
3 ייצוג מגוון רחב של אוכלוסיות והכלתן:
כוח עבודה מגוון יכול לסייע לארגון להגדיל את מגוון הלקוחות שלו על ידי כך שיש בו ייצוג לכל סוגי האוכלוסיות.
כתוצאה מכך, לקוחות ממגוון רחב של אוכלוסיות יכולים להזדהות עם הארגון. בה בעת, הייצוג הנרחב מאפשר לארגון לשרת טוב יותר את צרכיהם של מגוון רחב של לקוחות, כמו גם ליצור סביבה מכילה ומסבירת פנים יותר עבור כל העובדים והלקוחות כאחד.
4 ביצועי צוות משופרים:
ממחקרים שבוצעו במדינות מפותחות עולה, כי צוותי עובדים מגוונים נוטים לעלות בביצועיהם על צוותים הומוגניים. הערכת החוקרים היא שבעקבות המגוון הגדול יותר, יש יותר נקודות מבט וגישות שחברי הצוות המגוונים מביאים איתם.
5 שיפור המוניטין והמותג המסחרי של החברה:
חברות שמעריכות גיוון והכלה עשויות להיתפס כאטרקטיביות יותר עבור מחפשי עבודה ולקוחות, דבר שיכול לסייע בשיפור המוניטין והמותג המסחרי של החברה.
מנגד, לאור המגמה הגוברת של התרחבות חשיבותם של הגיוון התעסוקתי וההכלה, חברות שאינן מטמיעות תרבות ארגונית של גיוון והכלה (לגבי עובדים ולקוחות כאחד), ומפלות לרעה אוכלוסיות מגוונות, צפויות להתקל בזעם הלקוחות.
להלן 5 דרכים בהן שוקי היעד צפויים להעניש חברות המפלות אוכלוסיות מגוונות:
1 סיקור תקשורתי שלילי:
חברות המפלות אנשים מגוונים עלולות לקבל סיקור תקשורתי שלילי, דבר שצפוי במוניטין שלהן ולהוביל לירידה בנאמנות הלקוחות.
2 השלכות משפטיות:
חברות שמפלות עובדים (או אף לקוחות) עלולות להתמודד עם תביעות משפטיות, לרבות קנסות או תביעות משפטיות בבתי הדין לעבודה. תביעות אלה עלולות להיות יקרות ולפגוע במוניטין של החברה.
3 ירידה בערך המניה:
חברות שמפלות אנשים מגוונים עלולות לראות ירידה בערך המניה שלהן, משום שמשקיעים עלולים לראות בחברה השקעה מסוכנת (מחשש לחרם צרכנים) ואף לא אתית.
4 אתגרי שימור וגיוס כישרונות:
חברות שמפלות עובדים מאוכלוסיות מגוונות עלולות להתקשות מאוד בשימור וגיוס טלנטים מבוקשים, משום שהמועמדים עלולים להירתע מהצטרפות לחברה בעלת מותג מעסיק גרוע. בין השאר, המועמדים יחששו מפגיעה באטרקטיביות של קורות החיים שלהם.
5 חרם לקוחות:
חברות המפלות עובדים (או אף לקוחות) השייכים לאוכלוסיות מגוונות עלולות להתמודד עם חרם מלקוחות שאינם מסכימים עם ערכי החברה או הנהלים. חרם כזה עלול לפגוע בתוצאות העסקיות של החברה.
