מעסיקים רבים קובלים על כך שהעובדים שנמצאים בחופשות ללא תשלום (חל"ת) אינם מסכימים לחזור לעבודה, ומעדיפים להמשיך לקבל דמי אבטלה, גם אם המעסיק מציע להם שכר שהינו גבוה מדמי האבטלה.
יש לא מעט מקרים בהם המעסיק זקוק מאוד לידיים עובדות, אבל אינו מצליח להחזיר את העובדים. בה בעת הוא אינו יכול לצאת לקמפיין גיוס, בין אם מסיבות של תקציב, או משום שהכשרת עובדים חדשים תהיה יקרה מדי בהתחשב בתקציב המצומצם של מעסיקים רבים כיום, או שההכשרה תארך זמן רב מדי והדבר עלול לפגוע בזרימת העבודה.
במקרים אלה, הברירה שנותרת בידי המעסיק היא לקרוא לגמלאים שעבדו עבורו בעבר ולגייס אותם מחדש לעבודה. מקומות עבודה רבים שומרים על קשר טוב עם הפורשים.
לחלופין, מעסיק יכול לפנות לגמלאים שפרשו מחברות אחרות שפועלות באותו ענף בו פועלת החברה.
הנה 4 יתרונות לגיוס גמלאים במקום עובדים שמסרבים לחזור מהחל"ת:
1 ראשית, רובם המכריע של הגמלאים כבר חוסנו כנגד נגיף הקורונה. לכן, בניגוד למצב שהיה קיים לפני החיסונים, כאשר עובדים מבוגרים נאלצו להמנע מלהגיע למקומות עבודה בשל החשש כי ידבקו, בשלב זה, דווקא עובדים צעירים יותר שאינם מחוסנים נמצאים בסכנת הדבקות גבוהה יותר.
2 שנית, לגמלאים אלה יש יתרון על פני עובדים צעירים חדשים, שכן יש להם את הידע והניסיון, והם יכולים להשתלב בעבודה באופן מיידי, ללא צורך בהכשרה כלשהי.
3 היתרון השלישי טמון בכך שאם המעסיק מחזיר לעבודה גמלאים שמקבלים קצבת פנסיה (וגם קצבת זקנה מהביטוח הלאומי), אין זה מן הנמנע שדרישות השכר שלהם לא יהיו גבוהות מידי, באופן שהמעסיק יוכל להרשות לעצמו לשלם.
4 זאת ועוד, היתרון הרביעי של החזרת גמלאים לעבודה במקום עובדים צעירים שמעדיפים להשאר בחל"ת טמון בכך, שהמעסיק אינו חייב לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד שחזר לעבודה לאחר שפרש בגיל פרישת חובה, והוא מקבל קצבת פנסיה בשל עבודתו (שממנה פרש), בנוסף לקצבת הביטוח הלאומי.
עם זאת, אם הקצבה היחידה של הגימלאי היא קצבת הזיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, כלומר חוץ ממנה לא מקבל קצבה כלשהי, על המעסיק חלה חובה לבצע עבורו הפרשות לביטוח הפנסיוני.
יצויין, כי אם המעסיק מחזיר לעבודה עובדים או עובדות שפרשו לפני הגיעם לגיל פרישת חובה (גיל 67), והם ממשיכים לעבוד עבור אותו מעסיק גם לאחר הגיעם לגיל 67, הם יהיו זכאים להפרשות כספים על ידי המעסיק לביטוח הפנסיוני גם לאחר שיחצו את גיל 67 (בעת שהם עובדים עבור אותו מעסיק).
למרות כל זאת, יש לציין קיימים כמה שיקולים הנוגעים לכל גמלאי באופן אישי, שהמעסיק יצטרך לקחת בחשבון בנוגע לתרומתו של העובד למקום העבודה.
כמו לדוגמה, באיזו מידה הוא הצליח בעבודתו לפני שפרש, האם יש חשש אובייקטיבי שכישוריו של הגמלאי פחתו עם הגיל וכדומה.
