הם מוותרים על התנאים הסוציאליים ועל רשת הבטחון המפנקת שמעניקה משרה בארגון, הם מעדיפים את החופש לעבוד מכל מקום שיבחרו, בכל עת שיחפצו, והם רוצים לבחור את ה"מעסיק" (הלקוח) שעבורו הם עובדים: רבים מבין עובדי דור המילניום שפוטרו במהלך שנת הקורונה, או שהוצאו לחופשות ללא תשלום (חל"ת), גילו את היתרונות שבעבודה במתכונת פרילנס ובחרו בדרך חדשה ועצמאית.
מהצד השני של המתרס, הארגונים חווים מחסור בטלנטים ובעלי מיומנויות ספציפיות, ובעת ובעונה אחת מתמודדים עם מגבלות תקציב שבמקרים לא מעטים נובעות מהשנה הקשה שעברה על כל העסקים אשתקד.
התוצאה היא שארגונים רבים אינם יכולים לרשות לעצמם להציע לחוזרים מהחל"ת את השכר וההטבות שהיו להם קודם, מה שמקשה עליהם למלא את המחסור בטלנטים.
הצומת שבו נפגשים שני הצדדים היא התגברות העסקת פרילנסרים במקום עובדים שכירים; או לחלופין, העסקת עובדים במשרה חלקית, כאשר את החלק האחר של המשרה משלימים העובדים על ידי עבודות שהם מבצעים במתכונת פרילנס.
אלא ששכירת פרילנסר דורשת מהארגון הליך מיון וסינון שונה לחלוטין מזה שהוא משתמש בו בעת גיוס עובדים שכירים.
להלן ארבעה היבטים לשל הליך הסינון של פרילנסרים, שכדאי לשים לב אליהם:
1 בעת ששוכרים פרילנסר חשוב מאוד לבדוק עבודות קודמות שהוא עשה עבור לקוחות אחרים, או עבור מעסיקים אחרים (אם הפך משכיר לעצמאי רק זמן קצר לפני שהגיע לראיון בארגון שלכם) ולוודא שיש להם היסטוריה של הצלחות.
אחרי הכול, כששוכרים פרילנס לא מספיק שהוא מסוגל לבצע בצורה סבירה את העבודה שהוא מיועד לעשות. לכן כדאי וחשוב לבקש המלצות.
פרט לכך, פרילנסרים טובים יוכלו להציג בפני המראיין ששוכר את שירותיהם, עבודות שעשו עד כה ושמעידים על ביצועים מוצלחים.
עם זאת חשוב לזכור שיש לקוחות שמגבילים את הפרילנסרים בנושא העבודות שבוצעו עבורם, בשל סיבות של סודות מסחריים.
2 נקודה נוספת שכדאי לבדוק היא נושא האתר המקצועי של הפרילנסר. לפרילנסרים רציניים שעברו מסטטוס של שכיר לסטטוס של פרילנסר ומתכוונים להשאר פרילנסרים בטווח הארוך (ולכן יוכלו לספק שירות על פני זמן), יש בדרך כלל אתר.
מדובר בפרילנסרים שעברו למתכונת פרילנס מתוך רצון להפוך לעצמאים, ולא רק כפתרון זמני. כך שניתן לסמוך על כך שהם לא יעלמו באמצע הפרויקט, רק משום שארגון כלשהו הציע להם משרה.
באתר המקצועי ניתן למצוא פרויקטים שהפרילנסר עשה (ושניתנים לפרסום), את כל סוגי השירותים שהוא מציע, את הרקע והידע שלו בתחום בו הוא מציע את השירות, דרכים ליצירת קשר, המלצות של לקוחות ועוד.
3 נקודה שלישית שחשוב לשים לב אליה היא שפרילנסרים טובים הם יזמיים, הם אוהבים חדשנות והם תקשורתיים.
המשמעות בפועל היא, שהם לא יושבים ומחכים שהארגון (הלקוח) יגיע אליהם. הם יוזמים פניות לארגונים רבים ומעלים בפניהם הצעות ויוזמות שיכולות להועיל מאד לארגון, לרבות הצעות ויוזמות שהארגון לא חשב עליהן בעצמו.
מדובר ברעיונות חדשניים ליוזמות שיכולות לסייע לארגון לשפר את התוצאות העסקיות שלו, ולהרחיב את שוקי היעד שלו.
סוג כזה של יוזמה מעיד על כך שמדובר בפרילנסר מצויין, שחושב קודם כל על הארגון שלכם כאשר הוא מעלה בפניכם הצעה, ולא רק על דרכים לזכות בפרויקטים שישפרו את מצבו הכלכלי (של עצמו), בלי קשר לטובת הארגון.
4 נקודה רביעית וחשובה היא עמידה בלוחות זמנים, והודעה מספיק זמן מראש במקרים בהם יש עיכובים.
פרילנסרים טובים עומדים בלוחות זמנים, וכאשר הם רואים שיש עיכוב ולוח הזמנים צפוף מדי, הם מודיעים מייד ללקוח.
גם הפרילנסר הדייקן ביותר, לפעמים נתקל בעיכובים שלא מאפשרים לו לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו.
ההבדל בין פרילנסר טוב לפרילנסר פחות טוב הוא, שהראשון יודיע בזמן, על העיכוב ועל הצורך להזיז את מועד היעד, ואף יקבע דדליין אחר בתוך פרק זמן סביר, ויעמוד בו.
פרילנסר טוב יתייחס תמיד ברצינות למועד היעד להגשת הפרויקט, ויקח בחשבון את הנזק שעלול להגרם ללקוח במקרה בו הוא אינו מגיש את הפרויקט בזמן ואף אינו מודיע מראש על העיכוב הצפוי.
