המהפך שחל לפני שלוש שנים בעקבות משבר הקורונה הביא איתו שינוי חד בשוק העבודה והעובדים לא מביטים לאחור.
מה שהיה (לפני המהפך) הוא לא מה שיהיה. הטכנולוגיות החדשות ממשיכות כל הזמן לשנות את הדרך בה מתבצעת העבודה בארגונים.
השינויים בשוק העבודה צפויים לגבור במהלך השנים הקרובות, ככל שיותר עובדים דורשים הרבה יותר גמישות בעבודה ואיזון טוב יותר בין חיים אישים לעבודה.
להלן 3 מגמות מובילות בשוק העבודה שצפויות להתגבר במהלך השנים הקרובות:
1 לוחות זמנים גמישים:
הרעיון של עבודה באופן לא סימולטני (כלומר כשלא כל העובדים עובדים באותן שעות) -כאשר לעובדים יש גמישות בלוחות הזמנים שלהם והם יכולים לעבוד באופן עצמאי – צפוי לצבור תאוצה בשנים הקרובות.
גמישות בלוחות הזמנים היא מגמה הולכת וגוברת בעתידו של שוק העבודה. המשמעות שלה היא שעובדים משתפים פעולה ומשלימים משימות כאשר התקשורת ביניהם מתבצעת שלא בזמן אמת.
נכון לעכשיו השיטה אומצה בעיקר בחברות הייטק, תוך שימוש בתקנים, שיטות וכלים כדי לתמוך בניהול מבוזר של פרויקטים ובאינטראקציות בין חברות הצוות.
עבודה באופן לא סימולטני (תוך גמישות בשעות העבודה) משפרת את הפרודוקטיביות ומאפשרת תכנון אסטרטגי מדויק יותר וקבלת החלטות.
אחד המרכיבים שמאפשרים גמישות בשעות העבודה הוא חיבור למערכות טכנולוגיות המבצעות תיעוד, אבטחת נתונים ונגישות קלה ומהירה.
המטרה היא לרכז מידע ולמזער את הצורך בתקשורת מתמדת בזמן אמת. מגמה זו עולה בקנה אחד עם השינוי הרחב יותר בכיוון של עבודה מרחוק באופן מלא או לפי המודל ההיברידי.
אימוץ תשתית טכנולוגית לעבודה תוך גמישות בשעות העבודה יכול לייצר יתרונות משמעותיים לארגונים, לרבות הגברת הפרודוקטיביות, קבלת החלטות משופרת והפחתת עומסי העבודה. אימוץ מגמה זו יכול לתמוך בסביבת עבודה גמישה ויעילה יותר.
2 עבודה מרחוק:
בעקבות המהפך שהתרחש בעת משבר הקורונה, עלו מודלי עבודה מרחוק ועבודה לפי המודל ההיברידי, כאשר העובדים אינם מוגבלים למסגרת משרדית מסורתית.
במקביל, בעקבות המהפך בשוק העבודה בכל הנוגע לעבודה מרחוק, עולה שוב, וביתר שאת, האופציה של שבוע עבודה בן ארבעה ימים.
במהלך הסגרים השתפר מאוד האיזון בין חיים אישיים לעבודה ולעובדים רבים קשה כעת לחזור לאחור. המעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים תורם רבות לשיפור איזון זה.
הצלחתם של סידורי עבודה גמישים, גם בנסיבות מאתגרות, הדגישה את חוסר היעילות של נסיעות ארוכות לעבודה ומהעבודה הביתה.
הגבלת היצירתיות והפרודוקטיביות לזמן ומקום ספציפיים כבר לא נתפסת כהכרחית או מועילה. המעבר לעבודה גמישה עשוי להמשיך ולעצב את עתידו של שוק העבודה.
3 הגברת מיומנויות ורכישת מיומנויות חדשות:
בשנים הקרובות צפויה התמקדות מוגברת בפיתוח הכישורים והמיומנויות של העובדים, ובראש ובראשונה מיומנויות רכות, כדי להסתגל לדרישות המתפתחות.
הגברת מיומנויות קיימות ורכישת מיומנויות חדשות הפכו חיוניות נוכח ההתקדמות הטכנולוגית והפער המתרחב בין משימות שחוזרות על עצמן לבין משימות הדורשות ידע ויצירתיות.
ככל שהמאבק על טלנטים מתעצם, יותר ויותר ארגונים מכירים בצורך לתת עדיפות גבוהה ללמידה ולפיתוח כדי למשוך כישרונות מובילים ולשמר אותם, בשוק עבודה תחרותי ביותר.
מנהלי משאבי אנוש מבינים שעובדים רבים מחפשים הזדמנויות לצמיחה בקריירה שלהם, ולכן הארגונים משקיעים בתוכניות הכשרה מתקדמות.
תוכניות אלה לא רק מסייעות לעובדים לשפר את כישוריהם ומיומנויותיהם, אלא גם למצב את הארגונים במסלול הצלחה בנוף משתנה ללא הרף.
ככל שיותר טכנולוגיות חדשניות נכנסות אל שוק הארגונים, כמו יכולות מונעות בינה מלאכותית, וידאו אינטראקטיבי ומציאות וירטואלית, חוויות הלמידה הופכות מרתקות ונגישות יותר.
יתר על כן, פלטפורמות ההכשרה משתלבות עם מערכות משאבי האנוש ומחלקות עסקיות אחרות, ומאפשרות למנהלי משאבי האנוש להעריך את כישורי העובדים, לעקוב אחר ההתקדמות וההתפתחות שלהם ולמדוד תוצאות למידה בצורה יעילה יותר.
כל השיפורים הללו מייעלים את תהליך התמיכה בצמיחה אינדיבידואלית תוך התאמתה ליעדים הארגוניים.
אימוץ תוכניות הכשרה יעילות מאפשר לארגונים להעצים את העובדים ופתח קריירה משגשגת, תוך התאמה לדרישות המשתנות של הענף הרלוונטי.
ההכרה בחשיבות הפיתוח המקצועי המתמשך מאפשרת לארגונים להיות ממוקמים טוב יותר לקראת ניווט האתגרים של שימור כישרונות ודרישות עתידיות לכוח העבודה.
